הבלוג של ד"ר אלכס מאור

לאחר שפסטיבל התולעת מאחורינו, אני חוזר אליכם כמו שהבטחתי כדי לדון בשוויון זכויות. כלומר זכותן הטבעית והלא מעורערת של חברות התרופות להרוויח במידה שווה מגברים ונשים.

זה חמישים שנה, מולעטות הנשים בהורמונים כאילו היו סוסות במרוץ… נשמע נורא נכון? אי אפשר להבין את הדינאמיקה של ההורמונים בלי להבין קודם את הדינאמיקה של החדרת תרופות.

דינאמיקה של תרופה

שלב א – המצאת מחלה

לוקחים מצב מסוים טבעי ושכיח אם כן לא נוח ומכריזים עליו כמחלה. (גיל המעבר, הפרעות קשב, מחלת נפש, דיכאון, כולסטרול גבוה ועוד).

שלב ב – מסע יחסי ציבור

מסע יחסי הציבור משכנע שה"מחלה" ניתנת לפתרון, באדיבות העיתונות הצייתנית.

בשלב זה אנו מופצצים בכתבות בעיתון על כנסים "מקצועיים" בדבר הפתרון המסתמן לבעיה התורנית.

שלב ג – טיפול תרופתי

לאחר שאנחנו לא יודעים איך הסתדרנו עם הבעיה קודם לכן, מוצג הטיפול האולטימטיבי, תוך דילוג אינטלקטואלי מרהיב על העובדות ובעיקר על העובדה שהטיפול המהפכני מורכב מתרופה ישנה, ריטלין למשל, שיעילותה לא הוכחה ובעיקר לא ידועות תופעות הלוואי שלה לטווח ארוך.

שלב ד – תופעות לוואי

מסתבר כי לתרופה יש תופעות לוואי לעיתים חריפות לאורך זמן, אבל אין דאגה, לגמרי במקרה יש תרופה חדשה המבוססת על הישנה אך טובה ממנה ולה זה בטוח, אין כלל תופעות לוואי.

שלב ה – תרופה חדשה

גם התרופה הזו קורסת, אבל בינתיים יש תרופה חדשה לגמרי שאינה מבוססת על הישנה והיא כך ידוע לכל אחד אינה סובלת מתחלואי התרופה הקודמת.

שלב ו – מתחילים מחדש

חוזרים לשלב א' וממציאים עוד מחלה.

מחלת גיל הבלות

אז לקחנו תקופה טבעית בחיי האישה וקראנו לה בשם של מחלה "גיל הבלות". כאילו כולנו מתחדשים עם השנים חוץ מנשים. לאחר שעברנו את כל השלבים המתוארים לעייל ולאחר שהתפרסם כי טיפולים תרופתיים אלו מסרטנים, נגמרו הנשים. נשים ממעטות לקחת הורמונים כי הם מפפפחדותתת. לא כי הרופא הפסיק לרשום.

אנדרופאוז גם לגברים מגיע

לאחר שהפכו משך חמישים שנה נשים לצרכניות כבדות של הורמונים. (אופס.. הפורמולה הזו מסרטנת? לא נורא, החדשה בטוחה לחלוטין וחוזר חלילה), הגיע זמן הגברים. אם שוויון אז עד הסוף.

לנשים יש מנופאוז (הפסקת מחזור) ולגברים יש אנדרופאוז (הפסקה של גבריות). ואיך יודעים שגבר חולה במחלה נוראית זו כשהוא מגיע לגיל חמישים? יוצרים שאלון (מדעי לחלוטין) ובו שאלות כמו:

האם אתה חש ירידה בפעילות הספורטיבית? בטח, אני בגיל העמידה מה ציפיתם שאתחרה באולימפיאדה?

האם אתה מרגיש ירידה בחשק המיני ובזקפה? אמממ.. תלוי יחסית למה? לגיל חמש עשרה שבו קיימתי יחסי מין עם ארוחת הצהרים של משפחתי? (בהשאלה מפיליפ רוט). בטח שיש ירידה תודה לאל. עכשיו אני יכול סוף סוף להתעסק בדברים אחרים מלבד מין.

האם ידעת שיש לך ירידה בטסטוסטרון? בטח שיש לי ירידה בטסטוסטרון חכמולוג. עניין אבולוציוני, אחרת הייתי מת. טסטוסטרון זה הורמון גדילה וככזה הוא מסרטן במהותו. למזלי, כשהיו לי רמות גבוהות של טסטוסטרון, (זוכרים את ארוחת הצהרים של המשפחה?) הייתה לי גם מערכת חיסון חדשה ויעילה שלא נתנה לו לחסל אותי (היא השאירה את העבודה הזו למצרים, שנכשלו). אני לא משוכנע שמערכת החיסון שלי כיום הייתה מסוגלת להתמודד עם שפע של טסטוסטרון טרי.

הבנתם?

זה לא שאנחנו חולים ב"גיל מעבר" כזה או אחר, אנחנו מזדקנים. אין גיל מעבר, אנו פשוט מדשדשים לכיוון הקבר. המחלה שלנו היא זמן. לכו תרפאו אותה…