בתקופה מסוימת בברית המועצות, אובחנו מתנגדי המשטר כלוקים במחלות נפש ואושפזו כמובן בהתאם. זו הייתה דרך יעילה להרחיק אותם מהחברה, להפחית חתרנות בלי להסתבך בסוגיות פוליטיות.
אשתך עזבה אותך? קח ציפרלקס. לא מתמודד עם הפיטורין? קח פרוזאק. לא מסתדרת עם הילד? תני לו ריטלין. סרוקסט, זה מה שיפתור את כל בעיותייך
רעיון נפלא ויצירתי אם כי לא חדש. אבל למה להכריז עליהם "חולי נפש"? למה למשל לא לכנותם "מצורעים"? או "חולי צהבת נגיפית"?
התשובה פשוטה: בניגוד למחלת נפש, למחלות אחרות יש סימפטומים מוכרים. כי פסיכיאטריה אינה רפואה, אינה דיסציפלינה רפואית ואפילו במדדים המאוד גמישים שלפיהם רפואה מוכרת כמדע, פסיכיאטריה אינה יכולה לעמוד.
הראיון עם מר זוננטל
מבולבלים? בואו ננסה לתאר ראיון בין פסיכיאטר לבין אדם דתי, נקרא לו בועז זוננטל.
פסיכיאטר: "מר זוננטל, אני רואה שאתה מקפיד לחבוש כובע גם בתוך החדר. מדוע?"
מר זוננטל: "עניין של אמונה".
פסיכיאטר: "איזו אמונה מר זוננטל? אהה לדעתך יש ישות טרנסצנדנטלית ששולטת על העולם ומשפיעה על התנהגותך? אמממ מעניין. אתה לפעמים מדבר אל הישות הזו? חמש פעמים ביום? מתי זה התחיל מר זוננטל? אמממ אממממ … אתה גם מאמין בביאת המשיח, מר זוננטל? תאר לי כיצד זה יקרה. מעניין. ממש מתים יקומו לתחייה?
"מר זוננטל, אני מבקש ממך להתלוות ללא התנגדות לצמד האנשים בחלוק לבן, אל תדאג! זו רק דקירה קטנה כדי שתירגע, אנחנו נרפא אותך ונחזיר אותך לחברה כאדם נורמאלי.
"עכשיו נטפל בצמחוני ההוא. עוד מטורף שחושב שלחיות יש זכויות, שום דבר שכריתת אונה לא תוכל לרפא".
ה"פוּשרים" של הדיכאון
יש רשימה ארוכה של מחלות נפשיות בעלות מכנה משותף אחד, בעצם שניים. הראשון: לאף אחת מהן אין שם אבחון פיסיולוגי. השני: כולן נקבעו בצורה דמוקרטית (אני לא צוחק) בהצבעה.
חישבו על כינוס אונקולוגים שמחליטים בהצבעה על סוג מסוים של סרטן.
פסיכיאטריה היא מקצוע – כמו שרפואת אליל היא מקצוע. וודו. אין הוכחה למחלה, אין הוכחה לריפוי.
גרוע מכך, אם הייתה לפסיכיאטריה אי פעם יומרה לנסות להבין את הבלתי מובן, המוח האנושי, בכלים פילוסופיים ופסיכולוגיים, הרי שהיום מדובר באוסף סוכני תרופות שמתאימים בהצבעה דמוקרטית מדי שנה את המחלות שיתאימו לתרופות המיוצרות.
יום הדיכאון הבינלאומי, איזו חוצפה! שתהיה להם ההגינות הבסיסית לעמוד בתור יחד עם שאר סוחרי הסמים בשערי בית הספר או מתחת לגשר. יש מספיק לקוחות לכולם. למה להידחף?
במקום לטפל באנשים הם מסממים אותם. אשתך עזבה אותך? קח ציפרלקס, לא מתמודד עם הפיטורין? קח פרוזאק. לא מסתדרת עם הילד? תני לו ריטלין. סרוקסט, זה מה שיפתור את כל בעיותייך.
אחרי יום הדיכאון הבינלאומי אני מציע להכריז על יום "אני לא מסתדר עם הבוס שלי" הבינלאומי.
כמובן את חנוך דאום כבר מיצינו אבל לא תהייה בעיה למצוא פרזנטורים חדשים לעידוד צריכת הסמים, אסי דיין למשל. העיתונאים ממילא יקבלו כל שטות מאדם עם תואר דוקטור ללא סינון מינימאלי.
תודה על העבודה החשובה שאתה עושה בכתבה הזו בפרט ובבלוג בכלל.
באחד הפוסטים הקודמים כתבת שאתה עייף מלנבוח.
אני גיליתי לא מזמן – שנים ספורות ובעיקר בחודשים האחרונים את מה שאתה יודע כבר עשרות שנים.
אני בטוח שכמוני יש עוד ועוד אנשים שמגלים את האמת על הזוועה שנקראת רפואה.
אנא המשך לכתוב ולהיות מקור אמין למידע אשר עדיין אינו מספיק נגיש.
כך תוכל לעזור בהשגת המטרה של בריאות לאנשים, לפחות ללאה שמוכנים לוותר על מיתוסים שקריים ואכזריים.
תודה רבה על הבלוג. מקווה שתמשיך לשאוב את האנרגיות ולמצוא את הזמן ללמד. יש יותר ויותר "תלמידים" שרוצים ללמוד.
כל טוב,
רונן
זה שאין דרך פיזיולוגית לאבחן דיכאון לא אומר שהוא לא קיים. אפשר לבוא בטענות לפסיכיאטריה על הקלות שבה ניתנות לאנשים תרופות אנטי דיכאוניות, אבל לא על עצם קיומו של הדיכאון.
ואגב, הדיכאון גם רלוונטי לגבי תחום עיסוקך, כי אחד הסימפטומים למחסור ב-B12 הוא דיכאון והרבה פעמים לקיחת תוסף B12 פותרת את הבעייה (הרבה נשים לאחר לידה, למשל, היו חוסכות לעצמן צער רב לו בדקו את רמת ה-B12 שלהן לאחר הלידה).
תודה רונן
יש לפעמים זוועות ברפואה אך רפואה איננה זוועה. בגלל המנגנון המשומן והמושחת המפיץ את נפלאותיה של הרפואה, אני מרשה לעצמי לעסוק בחלקים הפחות נפלאים.
בהחלט יש רופאים נפלאים שמצילים חיים של נפגעי טראומה.
לצערי השם של כירורג, אורטופד, אונקולוג ופסיכיאטר, הוא "רופא".
גם אם תחומי הכירורגיה השונים אינם מושלמים, אני לא מכיר איש שמתווכח עם יכולותיהם.
כואב לי מאוד, במיוחד כמי שאימו גוססת ורופאים שונים ממנפים את הסבל שלה למיצוי ההכנסות למחלקה ולמיקסום פוטנציאל הקידום שלהם עצמם.
לא מהתעללות בחולה אחת יזכו לקידום, אבל היא אחת מני רבים שהגיעו לטיפול בבית חולים ותיק ומכובד, בעקבות פירסום מפוקפק באמינותו בעיתון הנפוץ במדינה.
אם רק הייתי יודע שפירסום הסיפור היה עשוי לעזור לחולה אחד, הייתי מספר אותו בשמחה.
לצערי, כוחי אפסי לעומת המערכת ובלי תואר ד"ר לפני שמי, אין סיכוי שאזכה להתייחסות רצינית.
בס"ד
חשוב לשמור על פרופורציות! יש ברפואה ערך חשוב
לחיים בריאים ולא ניתן לוותר עליו. יש לעשות בירור
מעמיק מה נכון ומה לא-נכון. כנ"ל גם לגבי רפואה
משלימה שבה במיוחד יש להזהר ממרפאים שאינם
בעלי הכשרה רפואית בסיסית, והסכנה כאן היא גדולה
ביותר כי מדובה בדיני-נפשות…הזהרו משרלטנים!!!
אלכס יקר,
תודה על הפרסום החכם. שמחתי למצוא את הבלוג שלך.
כמנכ"ל "עמותת מגן לזכויות אנוש", העמותה אשר חוקרת וחושפת הפרות של זכויות אדם בתחום בריאות הנפש, אשמח אם תגיע לאירוע השנתי שלנו אשר יתקיים ב 30.01.10 ב"נובה אירועים" בנמל תל אביב.
האירוע יהיה בסימן עשור לעמותה ויהיו בו חברי כנסת ומובילי דעה בישראל.
הנה הלינק לאישור ההגעה לאירוע:
http://www.cchr.org.il/%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A2%D7%94_%D7%A0%D7%A9%D7%A3
אשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה.
גדי בן לביא
מנכ"ל
עמותת מגן לזכויות אנוש
052-6532883
[...] לטור זה יש כמובן לקרוא את הפוסט שלי על פסיכיאטריה כשילוב בין וודו למכולת בשטעטל. יש לקרוא, להפנים, כי מה [...]
תודה על כל מה שאתה עושה
אני תקווה שעוד יתחילו להסתכל בכלל
הרצח האחרון של אבא שרצח לאחר טיפול פסיכיאטרי
זו מדורת אזהרה
אשמח לשמוע ממך
בברכה יהודה קורן
נייד:3350928 052