הבלוג של ד"ר אלכס מאור

כל הממבו ג'מבו מאחורי "עמותות ללחץ דם/ לטרשת עורקים/ לכולסטרול/לסרטן" הוא פרסום מניפולטיבי שנועד לתת לגיטימציה לסחר בחייכם, בבריאותכם ובכספכם

זה היה לפני כשלוש שנים. הוזמנתי על ידי כמה שמות גדולים בתחום הרפואה להיות חבר בפורום מכובד של עמותה שחרטה על דגלה מטרה רפואית נאצלת. למען שמירה על כבודם של חברי העמותה ובעיקר הממנים שלה נקרא לה "העמותה למניעת פלישת חייזרים". (אמרתי "מטרה נאצלת", לא?) או בקיצור, עמפ"ח.

כמי שחי רוב חייו בשוליים, חוטף עלבונות מאנשי ה"מיין סטרים" על היותי הוזה, מבולבל, אצטגנין ומוכר שמן נחשים (תוספי תזונה עם טיפול כימותרפי? קיראו לאנשי הביטחון שיעיפו אותו מכאן!), יש לי נטייה מכמירת לב לזכות בתשומת לב ובהכרה מאנשי המרכז.

גם לזכות בהכרה וגם לפעול למען הציבור? מי יכול לסרב? אז נעניתי ברצון.

ואז עלה הדובר הראשי, פרופסור בעל שם בתחום העמפ"ח ודיבר על מטרותיה הנאצלות של עמותת עמפ"ח – ולבבי רחב וגאה. אני אוכל להיות חבר בפורום המדעי של עמפ"ח? מעט מאוד אנשים מהשכונה שממני יצאתי הגיעו למעמד כה רם. רק דבר אחד צרם בנאומו של אותו פרופסור בעל שם. הוא בכלל לא דיבר על מפ"ח (מניעת פלישת חייזרים), הוא דיבר כחנווני שמטרתו לקשור קשר למכור אמצעי מפ"ח שקשורים לנותני החסות בכנס. פה גלגול עיניים, שם קריצה, ואפילו אני הצלחתי להבין במה מדובר: סחר סוסים.

זה הלך ככה: לאחרונה גילה הציבור כי אמצעי המפ"ח שלנו אינם שווים כלום, חייזרים אינם פולשים וגם אילו פלשו, המוצר שלנו לא היה מונע את פלישתם. לכן העלנו אני ועמיתי כולם פרופסורים בעלי שם, רעיון משובח. אנו נקרא לחתולים חייזרים ובכך ננצל את השכיחות של היונק הזה על פני כדור הארץ ואת העובדה שכתבי הבריאות עסוקים בבורקס ואינם מקשיבים לנאמר שהרי ההודעה לעיתונות כבר נכתבה עבורם, כדי למכור עזרי מפ"ח לרוב.

הייתי במרכזה של קונספירציה שיווקית שנועדה לשכנע קבוצה של תמימים (אתם) לצרוך אמצעי מפ"ח שלא רק אינם יעילים אלא גם מסוכנים לבריאות.

פרשתי באמצע והלכתי לים, היה יום נפלא.

מי שהבין את המטאפורה, שיצביע. אף אחד? תיארתי לעצמי.

ריד מיי ליפס

אז אומר זאת בצורה שתבינו: כל הממבו ג'מבו מאחורי "עמותות ללחץ דם/ לטרשת עורקים/ לכולסטרול/לסרטן הוא פרסום מניפולטיבי שנועד לתת לגיטימציה לסחר בחייכם, בבריאותכם ובכספכם.

אסור לפרסם תרופה? התרופה אינה שווה את הקרטון שעוטף אותה? אין מחלה שהתרופה מתאימה לה? אין בעיה. אנחנו לא ניתן למאות מיליוני דולר שעלו פיתוח ורישום התרופה לרדת לטמיון, חלילה. נמצא כמה זרזירי רפואה סחירים (בתשלום נדיב), כמה נשמות טובות (בהתנדבות) שאינן יודעות מה נעשה על גבן, תקציב שמן (כסף יש בשפע) ועיתונאים להוטים לרצות ונקים עמותה או איגוד.

סתם ככה, יום אחד, אדם בריא ומאושר שהכולסטרול שלו היה סביר הופך בלילה אחד לחולה עם כולסטרול כה גבוה, עד שהוא נזקק לתרופה רעילה, עם פוטנציאל נזק גבוה, ללקיחה יום יומית עד לסוף חייו.

"למה תרופה?" שואל שפן הניסיון שלנו, "הרי הכול היה בסדר. מה קרה בין אתמול בערב להיום בבוקר?"

"אההה.." אומר לו רופאו המלומד, "אתמול בערב התכנסו החבר'ה הנפלאים של 'החברה לחקר מניעה וטיפול בטרשת עורקים' (חחמטט"ע) והחליטו שאתה חולה, תפתח פה גדול".

חחמטט"ע כמובן אינם רשומים על הפטנט הזה. בוקר אחד כולנו אספירין, תרופה נהדרת אם יש לך כאב ראש, אבל הרבה פחות סימפאטית בלקיחה לאורך זמן. אחה"צ אחר כולנו חייבים לקחת תרופות להפחתת לחץ דם (תוך נטילת סיכון לאימפוטנציה וסוכרת), כי במטה עמיל"ד (עמותה למניעה יתר לחץ דם) מבטיחים לנו שלחץ דם סביר, הוא גבוה ואפילו קטלני.

הסיבה היא תמיד אלטרואיזם ואהבת האדם באשר הוא אדם, התוצאה היא תמיד קופות מצלצלות והגברת החולי.

ולא נשאר אלא לצטט משירו הנפלא של ליאונרד כהן, עקידת יצחק: "ואם עכשיו אתה קורא לי אחיך, סלח לי אם אשאל בהתאם לתוכניתו של מי?"

מוגש באדיבות החברה לרישום טיפולים אגרסיביים (חרט"א)