אני קורא חלק מהפשקווילים המתפרסמים בנושא, מתגרד ושואל: האם המקקים ישרדו את מתקפת תוספי התזונה? או אפילו הם, שיכולת ההישרדות שלהם הפכה לאגדה, לא ישרדו את מתקפת הוויטמינים?

"צמח זה יכול… בלה בלה… לגרום בלה בלה… מה שיוביל ל…בלה בלה…" אומרים המומחים.

נו באמת, למה רק יכול "בלה בלה"?

למה לא באמת גרם ל"בלה בלה"?

או בקיצור, היכן נמצאים בתי הקברות שבהם קבורים כל אותם אומללים ששמו נפשם בכפם ותחבו טבלייה או כמוסה של אחד מאותם חומרים מסוכנים?

בפעם האחרונה שבדקתי, קרוב ל- 50% מאוכלוסיית המערב צרכו בקביעות ויטמינים, מינרלים, השלמות תזונתיות וצמחי מרפא.

חמישים אחוזים! אם הייתי יותר אינטליגנטי הייתי מחשב את מספר מאות המיליונים העוסקים בתחום מסוכן זה: צריכה של השלמות תזונתיות.

כלומר מאות מיליוני אנשים עוסקים בקביעות בעיסוק מסוכן מאין כמותו העלול לגרום ל"בלה בלה…"

לבטח ישנה קונספירציה בין לאומית של היצרנים להסתיר את תוצאות מעשיהם הנפשעים ולהעלים את המספר העצום של הקורבנות.

הממשל האמריקאי ערך רישום מדוקדק של כל התלונות והנפגעים מתוספי תזונה בשנת 2008, מדובר במדגם מאוד מייצג וזאת מכיוון שהאמריקאים חסידים נלהבים של צריכת מוצרים אלו.   

מתוך כ-155 מליון משתמשים קבועים בתוספי תזונה לא נמצא אפילו מקרה מוות אחד בארה"ב כתוצאה מנטילת תוספי תזונה כולל: מינרלים, ויטמינים, חומצות אמינו וצמחי מרפא.

אפס מקרי מוות!

ניתן להניח כי באותה שנה יותר ממאה אלף איש נפטרו כתוצאה ישירה מטיפול רפואי בארה"ב בלבד.

100.000: 0 ניצחון מוחץ לרפואה.

אגב כל ה"מומחים" המזהירים שצמח יכול לגרום ל"בלה בלה" מגיעים מתחום הרפואה ובדרך כלל הם יהיו מומחים בעיני כתבי הבריאות שאינם מודעים להבדל בין תוספי תזונה (food supplements) לתוספי מזון (food additives), או בעיני עצמם.

החדשות הטובות: לא רק שהמקקים ישרדו את עידן הוויטמינים, גם אנחנו, homo sapience, נצליח לשרוד אותו.

החדשות הרעות, גם כתבי הבריאות ישרדו יחד עם המומחים ל"בלה בלה". אלא אם ימצא באיזה מקום בג'ונגלים של בורנאו איזה צמח שעלול לגרום להם "בלה בלה" עד לסכנה ש"בלה" מהמעיים ייכרך להם סביב הלשון, מה שיסתיים בדממה מבורכת.

נפתחה קבוצת פייסבוק לחברת סולגאר. כולכם מוזמנים להצטרף.

הודעה קטנה, לא חשובה, שמוצנעת בשולי העמוד ורוב האנשים אינם טורחים אפילו לקרוא אותה. הורידו את שם התרופה, או את שם המחלה ותקבלו ידיעה שכמוה ניתן למצוא כמעט בכל גיליון. בשלב זה או אחר רוב התרופות תמצאנה את עצמן נקברות קבורת חמור תחת הכותרת: "משרד הבריאות, מינהל התרופות, הוועדה המייעצת ל… מפקפקת ביעילות התרופה או לחילופין אוסרת על שיווקה עקב תופעות לוואי חמורות וכו'…."

איך זה קורה? מדוע כל כך הרבה תרופות שהתחילו כבשורה הגדולה מסיימות את חייהן בהספק בן מספר שורות בעיתונות המקומית?

אהההה, יש מלכוד. כרוניקה ידועה מראש של כישלון ידוע מראש אך ריווחי להפליא (לא עבורכם שפני ניסיון, אתם תמיד תפסידו), לכרוניקה מספר שלבים ברורים וחוקים נוקשים.

שלב ראשון: מתחילים לפתח תרופה נגד סרטן. ההחלטה מושפעת ממספר פרמטרים:

1. אף אחד אינו מצפה לתרופה המרפאת סרטן. המלחמה בסרטן היא שם קוד למשיכת תקציבי עתק לפרנסתם של עשרות אלפי איש העוסקים בתחום. 

2. התרופה הקיימת כיום תגיע לסוף דרכה, כי אפילו המנגנון העיוור והמושחת שאישר אותה מלכתחילה אינו יכול שלא להבחין בעובדה ש(גם) היא מיותרת או מזיקה.

שלב שני: נדלג על שלב האבסתם של עכברים בתרופה יחד עם חוסר התוחלת בהאבסה זו. מבצעים מחקר ממומן היטב מכיסם העמוק של חברת התרופות לנסות ולמצוא איזה הגיון בנטילת התרופה.

שלב שלישי: מתחילים לפזר שמועות על הנס החדש, זה קל, כתבי הבריאות ששים לפרסם כלשונן כל הודעת יחסי ציבור של חברות התרופות.

שלב רביעי: תוצאות המחקר מסוכמות, כמו שהיה צפוי לתרופה, במקרה הטוב אין שום ערך יחסי להתוויה העתידית.

שלב חמישי ומכריע: מוסרים את תוצאות המחקר האנמיות לאקרובט מספרים. אותו פרש להטוטר סטטיסטי (הנקרא גם חוקר ביצועים), ימצא הגיון גם בנטילת תרופה זו. הוא ימצא כי ביום עם ליקוי חמה שהטמפרטורה אינה עולה על 22 מעלות ובזווית הנכונה, לתרופה הנידונה יכול להיות ערך  לחנק, בעיטה באחוריים או העלבת הגידול.

שלב שישי: לוקחים כמה רופאים מובילים שהופכים ליועצים בשכר (מפולפל, אלא מה?) לחברת התרופות. וקובעים מחיר לתרופה. 30 אלף ₪ לטיפול? 80 אלף ₪ לחודש? סכומי עתק. "צריך להחזיר עבור הפיתוח…" ישיבו לנציגי הציבור המשתאים והנבוכים האמונים על תקציב מוגבל המיועד לקניית תרופות חשובות באמת. בשלב זה נציגי הציבור (וועדת סל התרופות) מגלגלים אותם מכל המדרגות. בצדק.

שלב שביעי: הרופאים הבכירים (עיין ערך יועצים בשכר) פונים לאנשים שאפסה תקוותם לחיות ומציעים להם שתי אופציות: לממן את התרופה מכיסם (מדובר בהוצאה של עשרות אלפי ₪ לחודש), או להרעיש כדי שהמדינה תממן. האנשים הטובים הללו ובני משפחותיהם יוצאים למסע רעשני הכולל גם שביתות רעב ופנייה לבג"ץ. כל זה בגיבוי עיתונות בורה ונבחנית. לשלב זה מצטרפות עמותות שונות (עיין ערך עפמ"ח) שיחד עם אנשים טובים ולא ביקורתיים מהווים מנוף לחץ אדיר.

שלב שמיני: נציגי הציבור כורעים תחת הלחץ. נמאס להם שקוראים להם רוצחים כל פעם שהם מורידים את הזבל בבית, המדינה מפקירה את עטיניה המדולדלים ליידי יצרני התרופה.

שלב תשיעי ואחרון: מגיע הזמן שבו אפילו לעיוור חסר כל השכלה רפואית ברור כי מדובר באחיזת עיניים והתרופה מפנה את מקומה לתרופה אחרת (בד"כ גרועה באותה מידה).

וחוזר חלילה.

והסרטן? ממשיך להיות שם קוד מצוין להוצאת תקציבי עתק לכיוונים מוטעים.

משחק מכור.

כמובן שלהגיד שהאתיקה של הממסד הרפואית גמישה לפחות כמו נערת קרקס סינית זה מיותר. עדויות לגמישותה המופלאה של אתיקה זו נמצאות בהרחבה כמעט בכל גיליון בעיתון יומי. נכונותם של רופאים לקדם תרופות ופרוצדורות רפואיות, בחלקן הגדול מזיקות ומיותרות, מול טובות הנאה, לעיתים נדיבות ביותר היא מן המפורסמות.

חובתו המיידית של כל רופא לדווח באופן השקוף ביותר על כל טובת הנאה שניתנת לו ויכולה להשפיע על שיקול דעתו אינה עומדת כלל לוויכוח. השאלה היחידה היא: מדוע לקח לרשויות האמונות על בריאותנו כל כך הרבה זמן כדי לכפות על רופאינו את החובה האלמנטארית הזו.

יותר מעניינת היא קובלנתו של הפרופסור הנכבד על כך "שהחוק מפלה את הרופאים לרעה" כיוון שהוא אינו חל על מקצועות אחרים…

אכן זעקת הקוזק הנגזל. פרופ' רכס מוחה על כך שהרופאים מיוחדים? משך עשרות שנים של שטיפות מוח, בעיקר מצד הרופאים עצמם, אנו מולכים להאמין כי מדובר במקצוע מיוחד, אפוף מסתורין ואתי להפליא. הרופא העושה במלאכתו הוא מורם מעם ומערכת שיקוליו, בניגוד למערכת שיקוליו של בעל מקצוע אחר, היא טהורה ומונעת ממקור אחד ואחד בלבד: טובת המטופל.

הצחקתם אותנו.

אז הפנמנו, אתם באמת מיוחדים. מאוד מעניין אותנו מהי מערכת השיקולים של ההוא שממליץ דווקא על המכונית הספציפית, הטלוויזיה המיוחדת או המלון הנפלא. על מערכת השיקולים של הרופאים אנחנו מוכנים לוותר. אנו חושדים בהם כי שיקוליהם מונעים מסיבות מסחריות של רווח עדיף, עמלה, פינוקים ועוד.

אבל לגביכם רופאינו היקרים, אנו כן דורשים לדעת מאיזה מקום מגיעות ההמלצות שלכם. מדוע תרופה זו ולא אחרת, מדוע תרופה בכלל?

ההחלטות שלכם חשובות יותר, המוצרים שלכם מסכנים חיים (גורם התמותה מספר 4 בעולם המערבי), האינטרסים הכספיים הקשורים בהחלטותיכם הינם עצומים.

אנחנו לא היינו רוצים לדעת. אנו דורשים לדעת. אל תפתו אותנו ב"שקיפות" חלקית אנו רוצים את אור השמש בכל פינה של המקצוע.

בסופו של עניין למרות חוסר הנוחיות שתחוו כתוצאה מהצורך להיות שקופים, למקצוע שלכם זה יעשה רק טוב. הסתכלו סביב, הפסדתם טונות של אמון מציבור המטופלים, זו הזדמנות לקבל חלק מאמון זה בחזרה.

לפחות תהייה שמורה לכם הטענה כאשר הטעיות הרבות שלכם נחשפות בתדירות כה רבה כי לפחות טעויות אלו נעשו בתום לב.

אפרופו טעויות, לאחרונה העמדנו לטובת הרופאים והמטפלים בארץ תוכנה ייחודית המאפשרת לרופא לבדוק את מערכת יחסי הגומלין בין תוספי תזונה לתרופות. השירות ניתן בחינם ומאפשר לבדוק למשל את התרופה אספירין מול כל תוסף תזונה המקושר לתרופה זו.

סיפור באמת קטן ולא חשוב. יש לו השפעה רצינית על בריאותכם וגם על כיסכם. שני עניינים פעוטים וחסרי חשיבות של ממש.

נתחיל מזה שניאצין (יש שמכנים אותו B-3) הוא התרופה היעילה היחידה לכולסטרול גבוה. אני חוזר: היחידה שגם יעילה וגם, הפלא ופלא, לא גורמת נזק, כאב וחסרים תזונתיים.

מה אני חושב על תעשיית הכולסטרול על נפלאותיה ותרופותיה כבר כתבתי בהרחבה.

ניאצין הוא היחידי המסוגל להעלות את ה HDL (משוררים רפואיים עם דמיון מפותח שראו יותר מדי סרטים של קלינט איסטווד מכנים אותו: "הכולסטרול הטוב לעומת הכולסטרול הרשע מרושע"). רמה גבוהה של רכיב זה מצביעה על סיכון נמוך ללקות בהיצרות עורקים. ניאצין היה כבר בשימוש רפואי משנות השישים והיה הופך כנראה כבר אז לטיפול העיקרי ואולי הבלעדי, למעט שתי בעיות:

הראשונה: ניאצין "עירום" במינון טיפולי יצר תופעות בעירה. התחושה של המטופל הייתה שפניו בוערות וכאשר הוא שוטף את פניו במים צוננים תחושת הבעירה רק מחריפה. תופעה זו הרחיקה רבים מהטיפול למרות שחלפה לאחר מספר דקות ולא היוותה סיכון.

התופעה השנייה החמורה יותר: אי אפשר לרשום פטנט על ויטמין וכפועל יוצא, לא ניתן לגבות עבורו מחירי שערורייה מרוששים.

שתי הבעיות נפתרו באופן אלגנטי. באמצע שנות השבעים פותח ניאצין ללא תופעות בעירה, שאִפשר נטילה של מינון טיפולי בלי להזדקק לשירותי מכבי אש. את הרכיב היה ניתן להשיג בחנות הטבע השכונתית או בבית המרקחת ללא מרשם ובעלות נמוכה (כ-250 שקלים לטיפול של שלושה חודשים).

הבעיה השנייה הייתה מורכבת יותר וחייבה פיתוח של תרופות וסידרה של נִיסיונות כושלים על מספר ענק של שפני נִיסיון תמימים (אתם, יקירי).

אבל מה לעשות? כפי שכבר נקבע על ידי גדולים וטובים ממני "אתה יכול לעבוד על כל האנשים רוב הזמן, או לעבוד על חלק מהאנשים כל הזמן. מה שאתה לא יכול לעשות זה לעבוד על כל האנשים כל הזמן" (מיוחס לצ'רצ'יל). מגיע הזמן בו כל תרופות הוודו וסברות הכרס קורסות ואין ברירה אלא לחזור לתרופה הישנה והטובה.

אלא מה? התרופה זולה מכדי להיות רווחית עבור מישהו. "בעיה שלכם!" קבעו בעולם, "תתחרו!". רק בישראל נמצא פתרון קסם. יום אחד, בלי אזהרה וללא נימוק, נאסר עלינו לשווק את הניאצין במינון העולה על 200 מ"ג ליום. היות והטיפול האפקטיבי לכולסטרול הוא 500 מ"ג ליום, הרי שתוסף התזונה היעיל והזול הוצא מהתחרות. זמן לא רב לאחר מכן החלו שמועות על "תרופת פלא חדשה" לכולסטרול המסוגלת (איזה נס) "להעלות את רמת הכולסטרול הטוב". נחשו מי בלע את הידיעה החדשה בשקיקה? כמובן, עיתונאי הבריאות שלנו, שמיהרו ותרמו לכם את האינפורמציה הסנסציונית.

אלא מה? עלותה של התרופה ה"חדשה" היא כאלף שקלים לטיפול של שלושה חודשים. פי ארבעה מתוסף התזונה האסור…

מבולבלים? ככה זה עובד תמיד: חוזרים לרכיב התזונה המסורתי, לאחר כשלון התרופות וכדי שניתן יהיה לגבות עבורו מחירים מפולפלים מכריזים עליו "כאסור למכירה כתוסף תזונה" גם אם נמכר במשך עשרות שנים ללא כל תיעוד של פגיעה בנוטלים.

לסיכום, משך שנים, עשרות מיליונים הורעלו ועדיין מורעלים בתרופות רעילות ולא יעילות לפתרון משהו שהוא ספק בעייה בזמן שהפיתרון הזול והבלתי רעיל היה מונח מתחת לאף. עכשיו כאשר מתברר לאחר 50 שנה שהפתרון היעיל והזול הוא למרבה הצער (הצער שלהם, לא שלנו) הפתרון היחיד, הם מונעים מאיתנו את הנגישות לאותו פתרון על ידי תרגיל מסריח שלוקח מאיתנו את תוסף התזונה הזול והופך אותו לתרופה יקרה.

רק בישראל.

זה לא שאתם חולי נפש מוכרזים (לפחות רובכם לא), להיפך אני מחזיק מכם אנשים רגועים ואפילו כפי שציינתי בפוסט האחרון אינטליגנטים להפליא. זה לא שאני מסתכל עליכם ורואה חבורה של משוגעים בהווה, אני רואה חבורה של משוגעים בעתיד. חכו אני יכול להסביר.

כמבוא לטור זה יש כמובן לקרוא את הפוסט שלי על פסיכיאטריה כשילוב בין וודו למכולת בשטעטל. יש לקרוא, להפנים, כי מה שנקרא "מחלת נפש" אינו מצב מובחן וברור שנקבע על סמך תצפיות נכונות פחות או יותר כמו אולקוס או טחורים. מחלת נפש או הפרעה נפשית היא פרי הצבעה דמוקרטית של חברים מכובדים באיגוד הפסיכיאטרים שבעקבותיה אנו/ אתם מתויגים כמשוגעים.

"לבטח תחשוב במשך תקופה מסוימת שאתה אלוהים. לא נורא זה יעבור. אם בכל זאת תרגיש דחף בלתי נשלט לעלות על הגג עם רובה צלפים ולצלוף בעוברים ושבים קח עוד שתיים מהוורודות הללו"

מה משפיע על ההצבעה הזו שהופכת חלק ניכר מהמורכבות האינסופית של ההומו-ספיאנס (לא "הומו", ההומואים אינם משוגעים מאז שנת 1973) ל"סטיות"? זאת אין איש יודע, למעט חבורת השפויים שקובעת מי משוגע.

כמה אנשים רעים במיוחד רומזים כי קטלוג התנהגות נורמטיבית גבולית מתאים בעיקר לחברות תרופות המוצאות כר נרחב למרכולתן על ידי העלאה משמעותית של הצרכנים בפוטנציה.

"למה תרופות?" שואל המטופל האומלל, "אתמול הייתי בסדר". "אהה" יאמר הפסיכיאטר המלומד, "אתמול בהצבעת האיגוד (הדמוקרטית יש לציין) נקבע כי שיחות הסקס שערכת עד עתה בתשלום נכבד לא מצביעות על כך שאתה אדם עם מיניות גבוהה אלא פסיכי. פה גדול בבקשה. אתה בטח תרגיש רע, יהיו לך חזיונות, אולי תראה את אליהו הנביא בחזיונות אלו ולבטח תחשוב במשך תקופה מסוימת שאתה אלוהים. לא נורא זה יעבור. אם בכל זאת תרגיש דחף בלתי נשלט לעלות על הגג עם רובה צלפים ולצלוף בעוברים ושבים קח עוד שתיים מהוורודות הללו".

תופסים? אתם שפויים רק כי אחת מהמוזרויות הקטנות שלכם (אני לא שואל) לא קוטלגה עדיין כהפרעה נפשית. הדגש כמובן על "עדיין". מסתכלים עלינו כל הזמן כאנשים יצירתיים תאבי אבחון. צעד אחד מוטעה ותמצאו את עצמכם נידונים לתיוג לכל החיים שלא נדבר על מאגר התרופות שממתין לכם מעבר לפינה. אם לא הייתם משוגעים לפני התרופה, לבטח תהיו אחריה.

אתם שפויים כי רק כי עדיין לא הוכחה אי שפיותכם. עניין של זמן. "החסר משוגעים אני?" שואל אכיש מלך גת (שמואל א' כ"א). ויאמרו אנשי האיגוד הפסיכיאטרי: "כן, חסרים אנו משוגעים. הבו לנו עוד."

"מאות מיליוני שקלים נשארו על המדפים", זועקות הכותרות בעיתון. סכומי עתק שפקידים חסרי בינה הוציאו מכספנו כדי לקנות חיסונים חסרי תועלת. למרות חוסר התוחלת וההיגיון, למרות האזהרות הם התפתו לרכוש כמויות אדירות של החיסון. נכנעו למסע ההפחדה של אינטרסנטים, או מה שיותר גרוע היו שותפים לו.

ואתם? הצבעתם ברגליים. במקום להפוך את עצמכם ואת יקירכם לשפני ניסיון, העדפתם לשתות קפה הפוך עם קרואסון משובח בקפה השכונתי. ואיך ניסו להלך עליכם אימים כל ה"מומחים" מטעם עצמם כמו ד"ר איתמר גרוטו ראש האגף לבריאות הציבור שעומד חסר אונים מול מדפים מלאים של סחורה ללא דורש ומייחל לוירוס חדש. אני לא צוחק.

ד"ר גרוטו טוען כי "רוב הסיכויים שנגיף שפעת החזירים יישאר בשנים הבאות ואז אפשר יהיה לשקול ולהשתמש שוב בחיסונים".נפלא, לא רק שהחיסון שינסו לדחוף לנו בשנה הבאה יהיה חסר ערך, הוא יהיה גם פג תוקף (פחות תופעות לוואי).

טוב, היות והוכחתם שאתם יצורים תבוניים, אין לי ברירה אלא לפנות אליכם ככאלה. נעזוב לרגע את שפעת החזירים, סוס מת שאין כבר טעם לדבר עליו. אנו גם לא נדבר על ה"מומחים", אנו מכירים היטב את השיטה של דחיפת תרופות דרך לובי אגרסיבי. (שיטת העפמ"ח)

בואו נדבר על נציגי המעצמה השביעית: העיתונאים שלנו. איפה הם היו בחגיגה הזו? לא, הם לא שאלו את השאלות הקשות? למה למשל הם מפרסמים בראשית המהדורה או בכותרת הראשית בעיתון בצורה דרמטית את העובדה ש"קשיש עם סרטן ריאות, סיבוכי סוכרת, דלקת לבלב ואלח דם נפטר אתמול בבית בחולים כתוצאה משפעת החזירים." ולא שואלים את השאלה המתבקשת: כמה אנשים נפטרו בשנה שעברה מסתם שפעת ומדוע לא פורסם דבר מותם במהדורה המרכזית? תופסים?

כל תפיסת המציאות הבריאותית שלכם מבוססת על שקרים שמופצים ע"י סוחרים באמצעות סוכנים (עיתונאים) שהינם במקרה הטוב עצלים מכדי לבדוק ומשתפי פעולה במקרה הרע. אתם נבדקים בבדיקות יקרות ופולשניות, נוטלים תרופות רעילות על סמך אינפורמציה מעוותת לחלוטין. בדיקות יכולות להרוג 1 ו 2

וזה עובד, כל עוד זה עובד. וזה עובד היטב כמה שנים. למזלנו, אי אפשר להחזיק מציאות וירטואלית למשך יותר מכמה שנים (זה משך הזמן שניתן להסתיר אינפורמציה מהותית עם עיתונות גרועה). אני רק מנסה לטעון שאילו הייתה לנו בתחום הבריאות שכבה עיתונאית חריפה, דעתנית ואגרסיבית כמו שיש לנו בתחומים אחרים, התרגילים האלו, כמו שראינו בתחום החיסונים, תרופות להפחתת כולסטרול ומאות מקרים אחרים, היו מתפוצצים עוד בהתחלה.

השאלה היא:מה קורה כשזה מתפוצץ? כאן יש שתי אפשרויות:

• האפשרות התבונית: שחיקה באמון ונטייה הולכת ופוחתת לשתף פעולה עד לאובדן אמון מלא במקרים מסוימים.
• האפשרות האנושית: להגיד "נו, מודה ועוזב ירוחם. בפעם הבאה הם יהיו חכמים יותר. בואו וניתן להם הזדמנות נוספת."

ואקנח במשפט מקסים (באנגלית זה נשמע יותר טוב):

You fooled me once shame on you, you fooled me twice shame on me

עבדת עלי פעם אחת האשמה היא בך, עבדת עלי פעמיים זו כבר אשמתי.

זה היה לפני כשלוש שנים. הוזמנתי על ידי כמה שמות גדולים בתחום הרפואה להיות חבר בפורום מכובד של עמותה שחרטה על דגלה מטרה רפואית נאצלת. למען שמירה על כבודם של חברי העמותה ובעיקר הממנים שלה נקרא לה "העמותה למניעת פלישת חייזרים". (אמרתי "מטרה נאצלת", לא?) או בקיצור, עמפ"ח.

כמי שחי רוב חייו בשוליים, חוטף עלבונות מאנשי ה"מיין סטרים" על היותי הוזה, מבולבל, אצטגנין ומוכר שמן נחשים (תוספי תזונה עם טיפול כימותרפי? קיראו לאנשי הביטחון שיעיפו אותו מכאן!), יש לי נטייה מכמירת לב לזכות בתשומת לב ובהכרה מאנשי המרכז.

גם לזכות בהכרה וגם לפעול למען הציבור? מי יכול לסרב? אז נעניתי ברצון.

ואז עלה הדובר הראשי, פרופסור בעל שם בתחום העמפ"ח ודיבר על מטרותיה הנאצלות של עמותת עמפ"ח – ולבבי רחב וגאה. אני אוכל להיות חבר בפורום המדעי של עמפ"ח? מעט מאוד אנשים מהשכונה שממני יצאתי הגיעו למעמד כה רם. רק דבר אחד צרם בנאומו של אותו פרופסור בעל שם. הוא בכלל לא דיבר על מפ"ח (מניעת פלישת חייזרים), הוא דיבר כחנווני שמטרתו לקשור קשר למכור אמצעי מפ"ח שקשורים לנותני החסות בכנס. פה גלגול עיניים, שם קריצה, ואפילו אני הצלחתי להבין במה מדובר: סחר סוסים.

זה הלך ככה: לאחרונה גילה הציבור כי אמצעי המפ"ח שלנו אינם שווים כלום, חייזרים אינם פולשים וגם אילו פלשו, המוצר שלנו לא היה מונע את פלישתם. לכן העלנו אני ועמיתי כולם פרופסורים בעלי שם, רעיון משובח. אנו נקרא לחתולים חייזרים ובכך ננצל את השכיחות של היונק הזה על פני כדור הארץ ואת העובדה שכתבי הבריאות עסוקים בבורקס ואינם מקשיבים לנאמר שהרי ההודעה לעיתונות כבר נכתבה עבורם, כדי למכור עזרי מפ"ח לרוב.

הייתי במרכזה של קונספירציה שיווקית שנועדה לשכנע קבוצה של תמימים (אתם) לצרוך אמצעי מפ"ח שלא רק אינם יעילים אלא גם מסוכנים לבריאות.

פרשתי באמצע והלכתי לים, היה יום נפלא.

מי שהבין את המטאפורה, שיצביע. אף אחד? תיארתי לעצמי.

ריד מיי ליפס

אז אומר זאת בצורה שתבינו: כל הממבו ג'מבו מאחורי "עמותות ללחץ דם/ לטרשת עורקים/ לכולסטרול/לסרטן הוא פרסום מניפולטיבי שנועד לתת לגיטימציה לסחר בחייכם, בבריאותכם ובכספכם.

אסור לפרסם תרופה? התרופה אינה שווה את הקרטון שעוטף אותה? אין מחלה שהתרופה מתאימה לה? אין בעיה. אנחנו לא ניתן למאות מיליוני דולר שעלו פיתוח ורישום התרופה לרדת לטמיון, חלילה. נמצא כמה זרזירי רפואה סחירים (בתשלום נדיב), כמה נשמות טובות (בהתנדבות) שאינן יודעות מה נעשה על גבן, תקציב שמן (כסף יש בשפע) ועיתונאים להוטים לרצות ונקים עמותה או איגוד.

סתם ככה, יום אחד, אדם בריא ומאושר שהכולסטרול שלו היה סביר הופך בלילה אחד לחולה עם כולסטרול כה גבוה, עד שהוא נזקק לתרופה רעילה, עם פוטנציאל נזק גבוה, ללקיחה יום יומית עד לסוף חייו.

"למה תרופה?" שואל שפן הניסיון שלנו, "הרי הכול היה בסדר. מה קרה בין אתמול בערב להיום בבוקר?"

"אההה.." אומר לו רופאו המלומד, "אתמול בערב התכנסו החבר'ה הנפלאים של 'החברה לחקר מניעה וטיפול בטרשת עורקים' (חחמטט"ע) והחליטו שאתה חולה, תפתח פה גדול".

חחמטט"ע כמובן אינם רשומים על הפטנט הזה. בוקר אחד כולנו אספירין, תרופה נהדרת אם יש לך כאב ראש, אבל הרבה פחות סימפאטית בלקיחה לאורך זמן. אחה"צ אחר כולנו חייבים לקחת תרופות להפחתת לחץ דם (תוך נטילת סיכון לאימפוטנציה וסוכרת), כי במטה עמיל"ד (עמותה למניעה יתר לחץ דם) מבטיחים לנו שלחץ דם סביר, הוא גבוה ואפילו קטלני.

הסיבה היא תמיד אלטרואיזם ואהבת האדם באשר הוא אדם, התוצאה היא תמיד קופות מצלצלות והגברת החולי.

ולא נשאר אלא לצטט משירו הנפלא של ליאונרד כהן, עקידת יצחק: "ואם עכשיו אתה קורא לי אחיך, סלח לי אם אשאל בהתאם לתוכניתו של מי?"

מוגש באדיבות החברה לרישום טיפולים אגרסיביים (חרט"א)

אין לי מילים להודות לכתבת ידיעות אחרונות אריאלה איילון אשר איתרה את ניצוצות התבונה הללו וחשפה אותן (24 שעות, אחד לדצמבר 2009).

הרופאים שלנו מסרבים להתחסן בחיסון האיוולת. הם מסרבים להפקיר את הנכס היקר ביותר שלהם, גופם, לחיסון שלא נבדק, נגד מחלה מפוקפקת

הרופאים שלנו מסרבים להתחסן בחיסון האיוולת. הם מסרבים להפקיר את הנכס היקר ביותר שלהם, גופם, לחיסון שלא נבדק, נגד מחלה מפוקפקת.

זה אומר המון על התבוניות שלהם. מה זה אומר לגבי המוסר שלהם? נדבר על כך בסוף.

י. (השם במערכת) רופא בכיר במכבי מסרב להתחסן ואומר: "יש לי יותר מסיבה אחת טובה שמונעת ממני ללכת ולהתחסן…. מדובר בסך הכול בסוג נוסף של שפעת, שסביבה נבנתה מערכת הפחדה שהיא בעיקר פסיכולוגית, למה להתחסן?"

כך י', לא יוסי או יהושע או ירמיהו. אינקוגניטו. ומוסיף מ' (אולי משה או משיח) משירותי בריאות כללית: "לתוך החיסון הוכנסו מתכות וחומרים שמזיקים".

אנשי האותיות של חיסון האיוולת

אלו שאומרים דברי תבונה מסתתרים מאחורי אותיות כמו אנשי שב"כ או נאנסות משה קצב (מ"ק?).

נראה שייקח זמן רב עד שתינתן לגיטימציה לתבונה במערכת הבריאות שישראל. יש גם כאלו שמזדהים ללא חשש וללא מצמוץ בשמם האמיתי. כן אבירי מצעד האיוולת. להם אין בעיה להופיע לפנינו במלוא כסילותם הנאצלת.

וכך שואל ד"ר איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות (שם לא התגלו עדיין חיים תבוניים): "אנחנו לא מצליחים להבין את התופעה ולהסביר אותה". אז אני אעזור לד"ר גרוטו.

רופאינו אינם רוצים להחדיר לגופם חומרים רעילים עבור סכנה שאינה קיימת ושספק אם אותם חומרים רעילים היו מפחיתים אותה, אילו הייתה קיימת.

מגדיל לעשות פרופ' מוטי רביד המומחה שלנו לאריכות חיי תולעים שמעניק למערכת כרגיל הכשר לכל פעולה והוא אף מגדיל לעשות וטוען כי רופאינו התמימים "הולכים שולל אחרי פרסומים אבסורדיים על סף הבורות".

רגע אחד מוטי, רק כדי שאני ושלושת קוראי הבלוג שלי יבינו גם הם. אתה טוען שרוב רופאינו המלומדים נוטים ופועלים על סמך פרסומים מוטעים על סף הבורות? היי, גם אני אומר את זה: זוהי מהות הרפואה, ללכת ולהוליך שולל על סמך פרסומים על סף הבורות ומעבר לה. תודה מוטי, לא חשבתי שאי פעם נסכים.

כמעט הענקתי לפרופ' רביד את תו התבונה, אך הוא איבד את עולמו במשפט אחד: "נוטים אחרי פרסומים אבסורדיים, במקום להאמין להכחשות הגורפות של משרד הבריאות". הכחשות שנמסרות כמובן מפיו של ד"ר איתמר גרוטו ש"לא מצליח להבין ולהסביר את התופעה של רופאים עם דעה עצמאית".

כולם קוראים "ידיעות אחרונות". יתכן שיהיו גם מתי מעט שיקראו "ידיעות אחרונות" ויגידו "היי כבר אמרו את זה קודם". זה לא מעניין. מי שמעניין אלו הרופאים שלנו: אולי, אם הם לא רוצים לחסן את עצמם, שיעשו לנו טובה ושלא יחסנו גם אותנו.

מסר לרופאים לסיום:

1. סרבו לחסן כפי שסירבתם להתחסן.

2. אולי תתחלפו? דוברי חוכמה יזדהו בשמם האמיתי ודוברי איוולת יסתתרו מאחורי אותיות.

מסר לגולשים לסיום:

אולי אתם, שפני הניסיון חסרי הישע שלי (אבל מתוקים, אני חייב לציין) תתחילו להפנים כי לא מדובר בשפעת החזירים. מדובר במערכת דורסנית, טורפנית שחוצצת במקרים רבים ביניכם לבין בריאותכם ובדך חוצצת ביניכם לבין האמת.

אבל אתם צריכים לשמוע את זה מידיעות אחרונות ולא מכותב אלמוני בבלוג נידח. אז שתהייה לכם רפואה שלמה (ורעילה) וחיסון נעים (ומיותר).

אשתך עזבה אותך? קח ציפרלקס.  לא מתמודד עם הפיטורין? קח פרוזאק. לא מסתדרת עם הילד? תני לו ריטלין. סרוקסט, זה מה שיפתור את כל בעיותייך

רעיון נפלא ויצירתי אם כי לא חדש. אבל למה להכריז עליהם "חולי נפש"? למה למשל לא לכנותם "מצורעים"? או "חולי צהבת נגיפית"?

התשובה פשוטה: בניגוד למחלת נפש, למחלות אחרות יש סימפטומים מוכרים. כי פסיכיאטריה אינה רפואה, אינה דיסציפלינה רפואית ואפילו במדדים המאוד גמישים שלפיהם רפואה מוכרת כמדע, פסיכיאטריה אינה יכולה לעמוד.

הראיון עם מר זוננטל

מבולבלים? בואו ננסה לתאר ראיון בין פסיכיאטר לבין אדם דתי, נקרא לו בועז זוננטל.

פסיכיאטר: "מר זוננטל, אני רואה שאתה מקפיד לחבוש כובע גם בתוך החדר. מדוע?"

מר זוננטל: "עניין של אמונה".

פסיכיאטר: "איזו אמונה מר זוננטל? אהה לדעתך יש ישות טרנסצנדנטלית ששולטת על העולם ומשפיעה על התנהגותך? אמממ מעניין. אתה לפעמים מדבר אל הישות הזו? חמש פעמים ביום?  מתי זה התחיל מר זוננטל? אמממ אממממ … אתה גם מאמין בביאת המשיח, מר זוננטל? תאר לי כיצד זה יקרה. מעניין. ממש מתים יקומו לתחייה?

"מר זוננטל, אני מבקש ממך להתלוות ללא התנגדות לצמד האנשים בחלוק לבן, אל תדאג! זו רק דקירה קטנה כדי שתירגע, אנחנו נרפא אותך ונחזיר אותך לחברה כאדם נורמאלי.

"עכשיו נטפל בצמחוני ההוא. עוד מטורף שחושב שלחיות יש זכויות, שום דבר שכריתת אונה לא תוכל לרפא".

ה"פוּשרים" של הדיכאון

יש רשימה ארוכה של מחלות נפשיות בעלות מכנה משותף אחד, בעצם שניים. הראשון: לאף אחת מהן אין שם אבחון פיסיולוגי. השני: כולן נקבעו בצורה דמוקרטית (אני לא צוחק) בהצבעה.

חישבו על כינוס אונקולוגים שמחליטים בהצבעה על סוג מסוים של סרטן.

פסיכיאטריה היא מקצוע – כמו שרפואת אליל היא מקצוע. וודו. אין הוכחה למחלה, אין הוכחה לריפוי.

גרוע מכך, אם הייתה לפסיכיאטריה אי פעם יומרה לנסות להבין את הבלתי מובן, המוח האנושי, בכלים פילוסופיים ופסיכולוגיים, הרי שהיום מדובר באוסף סוכני תרופות שמתאימים בהצבעה דמוקרטית מדי שנה את המחלות שיתאימו לתרופות המיוצרות.

יום הדיכאון הבינלאומי, איזו חוצפה! שתהיה להם ההגינות הבסיסית לעמוד בתור יחד עם שאר סוחרי הסמים בשערי בית הספר או מתחת לגשר. יש מספיק לקוחות לכולם. למה להידחף?

במקום לטפל באנשים הם מסממים אותם. אשתך עזבה אותך? קח ציפרלקס, לא מתמודד עם הפיטורין? קח פרוזאק. לא מסתדרת עם הילד? תני לו ריטלין. סרוקסט, זה מה שיפתור את כל בעיותייך.

אחרי יום הדיכאון הבינלאומי אני מציע להכריז על יום "אני לא מסתדר עם הבוס שלי" הבינלאומי.

כמובן את חנוך דאום כבר מיצינו אבל לא תהייה בעיה למצוא פרזנטורים חדשים לעידוד צריכת הסמים, אסי דיין למשל. העיתונאים ממילא יקבלו כל שטות מאדם עם תואר דוקטור ללא סינון מינימאלי.

מספרים על אנשי סדום, שהצליחו ליצור תקן מחייב לגובהם של אנשים. כדי לעמוד בתקן הם יצרו מיטה (בואו ניקרא לה לצורך העניין "מיטת סדום") שיכלה להאריך ולקצר אנשים בהתאם לתקן שנקבע.

אנשי סדום הקדימו את זמנם בהרבה. אילו היו חיים היום הם היו הופכים חברים של כבוד בהר"י (הסתדרות הרפואית בישראל).

איך למכור ססטינים לאסקימוסים

את דעתי על מיתוס הכולסטרול כבר הבעתי בצורה ברורה. כל היסטוריית והיסטריית התרופות לכולסטרול נועדה למכור תרופות יקרות לאנשים בריאים לחלוטין. המתאם בין כולסטרול גבוה למחלות לב הוא בעייתי בלשון המעטה.

ואם הוא יציע לכם (ותאמינו לי, הוא יציע!) תרופה מהקבוצה של הסטטינים, תדעו שלא שהתרופה הזו הותאמה למצב בריאותכם אלה מצב בריאותכם הותאם לתרופה

היסטורית, התרופות להפחתת כולסטרול מהוות גורם תחלואה במקרה הטוב וגורם תמותה במקרה הרע.

ובכל זאת אנשים ממשיכים ליטול את התרופות הללו ולסבול מתופעות לוואי שחלקן קשות ומגבילות.

אז למה אני מתעורר עכשיו? מה עקץ אותי?

אלוהים, ביוצרו את האדם בדמותו, עשה כנראה כמה טעויות תכנון קשות (טוב זו הייתה רק גרסת בטא, פרוטוטייפ). ונתן בו כמות מוגזמת של כולסטרול. כלומר לפי אנשי סדום החדשים, חייבים לקצר אותו.

"מדענים" של חברות התרופות בשיתוף פעולה נועז עם מנהלי הכספים של אותן חברות מנסים לתקן את הטעות הזו החל משנות החמישים, בתוצאות גרוטסקיות.

הדור הראשון של התרופות פשוט דחף אנשים לקפוץ מהגג עקב דיכאון, כולסטרול כידוע חשוב מאין כמותו לפעילות סדירה של המוח. גם הדורות הבאים של התרופות הביאו תוצאות עגומות למדי למרות כל הסטטיסטיקות היצירתיות שהופעלו על המחקרים המאכזבים.

אין דבר כזה כולסטרול "רע". מה שנמצא באופן טבעי בגופנו לא יכול להיות "רע".

ההשפעה החיובית היחידה של תרופות אלו היתה על המאזנים של חברות התרופות. שהרי בהצגת כולסטרול כמחלה אתה מרוויח ציבור צרכנים ענק.

ומסתבר שגם זה לא מספיק: בניסיון למקסם את רווחיהן, חברות התרופות ממשיכות ומורידות את רמת הכולסטרול המומלצת לרמה נמוכה יותר מהרמה הטבעית של אדם צעיר ובריא.

הברקה? ממש לא. העתקה חסרת בושה מסדום ועמורה. כבר חשבו על זה קודם.

איגוד המומחים לקשקשת

איך עושים את זה? לא קשה. מקימים עמותות כזב מסובסדות וממומנות עם שמות מפוצצים כמו "איגוד המומחים לטרשת עורקים" שמוציאות המלצות מופרכות לגבי סף הכולסטרול. מקוששים סטטיסטיקות על הפחתה במחלות לב שנובעת בעיקר ממודעות לתזונה, ספורט ותוספי תזונה ולוקחים קרדיט על תהליכים שאינם קשורים לתרופה. ואם זה לא מספיק, מפעילים לובי חזק בוועדות האחראיות על בריאות הציבור בעיקר וועדת הסל, כדי להחדיר את התרופה. 

אז אם הייתם אצל הרופא שלכם והוא החליט פתאום שרמת הכולסטרול שלכם, שהייתה בסדר אתמול והיא מסכנת אתכם היום, אל תאמינו לו! גם הוא לא יודע בתמימותו שהוא בעצם עוזר לחברת התרופות פייזר לרכוש את חברת התרופות וויט'.

ואם הוא יציע לכם (ותאמינו לי, הוא יציע!) תרופה מהקבוצה של הסטטינים, תדעו שלא שהתרופה הזו הותאמה למצב בריאותכם אלא מצב בריאותכם הותאם לתרופה.

ותנו לי לספר לכם משהו, התרופה הזו הגיעה לסוף דרכה. בקרוב יתפרסמו מחקרים שיפריכו כל מה שנאמר לכם.

הם יגידו:"שוטה הכפר צדק הפעם, אבל לכו ותקשיבו לשוטה הכפר."

יש תרופה יעילה וטובה לכולסטרול או לפחות חלופה לכל הממבו ג'מבו שבו אנחנו מולעטים: בעיית היחס בין כולסטרול "טוב" לרע".

לתרופה הוותיקה, היעילה והבטוחה הזו קוראים ניאצין או B3. סתם ויטמין פשוט וזול. כל הרופאים מכיר את התרופה הזו ולמרות זאת הם מעדיפים מדי עשור לבצע בגופנו ניסויים מסוכנים.