הודעה קטנה, לא חשובה, שמוצנעת בשולי העמוד ורוב האנשים אינם טורחים אפילו לקרוא אותה. הורידו את שם התרופה, או את שם המחלה ותקבלו ידיעה שכמוה ניתן למצוא כמעט בכל גיליון. בשלב זה או אחר רוב התרופות תמצאנה את עצמן נקברות קבורת חמור תחת הכותרת: "משרד הבריאות, מינהל התרופות, הוועדה המייעצת ל… מפקפקת ביעילות התרופה או לחילופין אוסרת על שיווקה עקב תופעות לוואי חמורות וכו'…."

איך זה קורה? מדוע כל כך הרבה תרופות שהתחילו כבשורה הגדולה מסיימות את חייהן בהספק בן מספר שורות בעיתונות המקומית?

אהההה, יש מלכוד. כרוניקה ידועה מראש של כישלון ידוע מראש אך ריווחי להפליא (לא עבורכם שפני ניסיון, אתם תמיד תפסידו), לכרוניקה מספר שלבים ברורים וחוקים נוקשים.

שלב ראשון: מתחילים לפתח תרופה נגד סרטן. ההחלטה מושפעת ממספר פרמטרים:

1. אף אחד אינו מצפה לתרופה המרפאת סרטן. המלחמה בסרטן היא שם קוד למשיכת תקציבי עתק לפרנסתם של עשרות אלפי איש העוסקים בתחום. 

2. התרופה הקיימת כיום תגיע לסוף דרכה, כי אפילו המנגנון העיוור והמושחת שאישר אותה מלכתחילה אינו יכול שלא להבחין בעובדה ש(גם) היא מיותרת או מזיקה.

שלב שני: נדלג על שלב האבסתם של עכברים בתרופה יחד עם חוסר התוחלת בהאבסה זו. מבצעים מחקר ממומן היטב מכיסם העמוק של חברת התרופות לנסות ולמצוא איזה הגיון בנטילת התרופה.

שלב שלישי: מתחילים לפזר שמועות על הנס החדש, זה קל, כתבי הבריאות ששים לפרסם כלשונן כל הודעת יחסי ציבור של חברות התרופות.

שלב רביעי: תוצאות המחקר מסוכמות, כמו שהיה צפוי לתרופה, במקרה הטוב אין שום ערך יחסי להתוויה העתידית.

שלב חמישי ומכריע: מוסרים את תוצאות המחקר האנמיות לאקרובט מספרים. אותו פרש להטוטר סטטיסטי (הנקרא גם חוקר ביצועים), ימצא הגיון גם בנטילת תרופה זו. הוא ימצא כי ביום עם ליקוי חמה שהטמפרטורה אינה עולה על 22 מעלות ובזווית הנכונה, לתרופה הנידונה יכול להיות ערך  לחנק, בעיטה באחוריים או העלבת הגידול.

שלב שישי: לוקחים כמה רופאים מובילים שהופכים ליועצים בשכר (מפולפל, אלא מה?) לחברת התרופות. וקובעים מחיר לתרופה. 30 אלף ₪ לטיפול? 80 אלף ₪ לחודש? סכומי עתק. "צריך להחזיר עבור הפיתוח…" ישיבו לנציגי הציבור המשתאים והנבוכים האמונים על תקציב מוגבל המיועד לקניית תרופות חשובות באמת. בשלב זה נציגי הציבור (וועדת סל התרופות) מגלגלים אותם מכל המדרגות. בצדק.

שלב שביעי: הרופאים הבכירים (עיין ערך יועצים בשכר) פונים לאנשים שאפסה תקוותם לחיות ומציעים להם שתי אופציות: לממן את התרופה מכיסם (מדובר בהוצאה של עשרות אלפי ₪ לחודש), או להרעיש כדי שהמדינה תממן. האנשים הטובים הללו ובני משפחותיהם יוצאים למסע רעשני הכולל גם שביתות רעב ופנייה לבג"ץ. כל זה בגיבוי עיתונות בורה ונבחנית. לשלב זה מצטרפות עמותות שונות (עיין ערך עפמ"ח) שיחד עם אנשים טובים ולא ביקורתיים מהווים מנוף לחץ אדיר.

שלב שמיני: נציגי הציבור כורעים תחת הלחץ. נמאס להם שקוראים להם רוצחים כל פעם שהם מורידים את הזבל בבית, המדינה מפקירה את עטיניה המדולדלים ליידי יצרני התרופה.

שלב תשיעי ואחרון: מגיע הזמן שבו אפילו לעיוור חסר כל השכלה רפואית ברור כי מדובר באחיזת עיניים והתרופה מפנה את מקומה לתרופה אחרת (בד"כ גרועה באותה מידה).

וחוזר חלילה.

והסרטן? ממשיך להיות שם קוד מצוין להוצאת תקציבי עתק לכיוונים מוטעים.

משחק מכור.

בארה"ב נהוגה רפואה פרטית דורסנית, קטלנית ולא יעילה. ברפואה ציבורית יש מקום רב לשקול את השימוש בתרופה בהקשר של יעילותה ועלותה במיוחד תרופות חדשות שעלותן שערורייתית.

אתם בטח מכירים את זה: בשוק קיימת תרופה ישנה, יעילה, שתופעות הלוואי שלה ידועות. ואז כשפג תוקף הפטנט או קצת לפני, אנו לומדים על "פריצת הדרך" ומוצגת בפנינו איזושהי גרסא שונה במקצת מאותה התרופה הישנה, שמחקרים גילו שהיא יעילה יותר מהישנה ב…. בואו נגיד 0.000001%…

אלא מה? אותה תרופה נמכרת במחיר שערורייתי (שכן, מישהו צריך לממן את עלויות הפיתוח) ותופעות הלוואי שלה לוטות בערפל.

סופר מיקסר

מזכיר לכם משהו?  דעו לכם כי כל מוצרי הצריכה שלכם משווקים בצורה זהה: מיקסר חדש בעל 12 מהירויות (הקודם היה רק 11), מכונית חדשה שמנועה מספק 151 כוחות סוס (לדגם הקודם היו 149) ועוד.

ובזמן שאתם תוהים למה לכל הרוחות אתם צריכים מהירויות נוספות במיקסר (שהרי אתם בקושי משתמשים באחת), לופת אתכם איש מכירות ולאחר שהוא מאלץ אתכם להקשיב לנאומו , אתם לא מבינים איך חייתם עד כה בלי מיקסר 12 מהירויות ולהב מתומן.

הלהב המתומן של ספסרי הרפואה

ברפואה פרטית, שירותי רפואה משווקים כמו מוצרי צריכה. כמה שיותר חדש, כמה שיותר יקר, כמה שיותר. רק שבניגוד לאיש המכירות בסוכנות הרכב, לנו קשה להבין ולשלול את דבריו של איש המכירות של שירותי הבריאות והתרופות (כן זה עם החלוק הלבן והסטטוסקופ)

למרות היות הרפואה בישראל ציבורית, הרי שמקומה הדומיננטי של ארה"ב בחיינו משליך גם על הגישה הרפואית. אנו בוחרים משום מה לאמץ את הגישה לשירותי הבריאות שלנו דווקא ממדינה בעלת רפואה פרטית מאשר מדינות בעלות רפואה ציבורית (אירופה)

ברפואה ציבורית, הגישה מקצועית יותר ופחות "מכירתית". גישה זו, מעבר ליכולתה לחסוך כסף רב, עשויה ל"חסוך" בחיי אדם. אסור לשכוח כי אחרי סרטן ומחלות לב, טיפול רפואי מהווה את גורם התמותה העיקרי בחברה המערבית…

מעדיפים  פרטית על פני הציבורית

למרות היות הרפואה בישראל ציבורית, הרי שמקומה הדומיננטי של ארה"ב בחיינו משליך גם על הגישה הרפואית. אנו בוחרים משום מה לאמץ את הגישה לשירותי הבריאות שלנו דווקא ממדינה בעלת רפואה פרטית מאשר מדינות בעלות רפואה ציבורית (אירופה).

ייתכן שגם לסדרות הטלוויזיה האמריקאיות המשובחות כמו "האוס" יש יד ורגל לנטייה של מרבית רופאינו להביט בהערצה אל מעבר לאוקיינוס האטלנטי, תוך התעלמות מהעובדה שמערכת הרפואה האירופאית עדיפה על זו האמריקאית עשרות מונים.

גם הרפואה האינטגרטיבית שכל כך מקובלת באירופה הייתה לצנינים בעיני רופאינו, שלמדו לתעב כל מה שאינו רפואה קונוונציונלית מעמיתיהם בארה"ב.

פרס ישראל לאובמה

אז בקרוב תהיה רפואה ציבורית בארה"ב, אנשים לא יזרקו לרחובות רק כי קרוב משפחתם חלה, אולי תוחלת החיים במדינה זו תעלה קצת לכיוון הממוצע האירופאי, ואצלנו, החסידים השוטים של "יותר מכל דבר" יתיישרו עם המודל האירופאי.

רק על זה מגיע לאובמה פרס נובל או למצער פרס ישראל.

ייבוא פציינטים זרים

ולעניין אחר לגמרי. תמיד תהיתי מהיכרותי את האופי המופקר והקטלני של רפואה ממוסדת, כיצד יתכן שטיפול רפואי מהווה את גורם התמותה הרביעי בחומרתו ולא הראשון. היום ירד לי האסימון. אנשים פשוט אינם נשמעים להנחיות הרופא שלהם ואינם נוטלים את כל התרופות שהם רושמים.

לא מצייתים להוראות הרופא? אנרכיה! קץ הציוויליזציה כפי שאנו מכירים אותה!

יוחלף ציבור המטופלים לאלתר במטופלים סודנים ופיליפינים צייתנים.

הכותרות שוב מבשרות בשמחה על התנפצות מיתוס נוסף של תרומת ויטמינים לבריאות ומניעת מחלות. מולטי ויטמין או מולטי בזבוז? וואו איזו שמחה

אז מהיכן להתחיל?

קודם כל זה אינו "מחקר" כפי שתוקעים לעיתונאים בראש (זו לא בעיה יש שם מלא מקום), זוהי סקירה. כלומר "עיבוד מחודש" של מחקרים אמיתיים שכבר בוצעו חלקם לפני שנים רבות. ומה קבעו אותם מחקרים? ניחשתם, אותם מחקרים אמיתיים קבעו ברובם כי למולטי ויטמינים יש השפעה חיובית על מניעת מחלות לב והפחתת סיכון לתמותה.

אז מה התחדש? כלום

אלו הם רק שינויים בסטטיסטיקה. אתם מכירים את אותו אדם שטבע בנהר שעומקו הממוצע הוא 30 ס"מ? טוב מסתבר שהוא גם לקח מולטי ויטמין. זהו טרנד שהפך להיות מגפה. מדי פעם חוקרים מבצעים סקירת על (מטא אנליזה) על מחקרים חיוביים שנעשו על תוספי תזונה וצמחי מרפא. בבחירה של מחקרים ספציפיים ובמתודות שהם בוחרים ומכוונים את התוצאות בצורה שיתאימו לשאיפותיהם. אין לי טענות כלפי החוקרים הם עושים מה ששילמו להם לעשות ועושים זאת היטב.

אז על מה כול המהומה?

ציטוט הסקירה היום מלמד משהו על רצונם של העיתונאים למצוא חדשות מעניינות או לחפש אחר סנסציות. די לקרוא את המסמך כדי לגלות שאין מדובר במחקר של ממש אלא בעיבוד סטטיסטי מחודש של מחקרים ישנים. זהו מחקר תצפיתי שאינו מבוקר בקהילה הרפואית רק מחקר קליני רנדומאלי מבוקר נחשב למקור למידע אמין. לגלות שבעצם הסיפא של המחקר אינו בכך שמולטי ויטמינים אינם יעילים, אלא שאינם יעילים כפי שסברו קודם.

לפי הפרסום היה כדאי לשאול או לברר, אם מדובר במולטי ויטמינים אז איזה? הרי מדובר בסדרת מוצרים שונים, טבעיים, סינטטיים, בעלי מינון גבוה או נמוך. האם ניתן להשוות למשל מולטי ויטמין סינטטי כמו צנטרום על מינוניו הנמוכים למולטי ויטמין טבעי, רחב, ועשיר כמו VM2000 שההבדלים במינון שלהם יכול להגיע לאחד לעשר?

אז מולטי ויטמין זה מולטי בזבוז?

קריאה מדוקדקת מגלה כי המחקר כלל רק נשים לאחר גיל המעבר ולכן התוצאות לא גורפות לגבי כלל האוכלוסייה. יתכן שלאותם נשים היו גורמי סיכון שלא נכללו כמו: מקום עבודה, חשיפה סביבתית ועוד. יתירה מזאת ידוע כי מחלות לב מתפתחות מגיל צעיר בהרבה ורק מתבטאות אצל נשים בגיל המעבר. מחברי המאמר מציינים כי מולטי-ויטמינים גרמו אצל אותן נשים להשפעה מועטה אך לא הזיקו. מחקרים באוכלוסיות שסובלות ממחלות, הראו כי לויטמינים השפעה חיובית.

באותו מחקר נמצא מידע, יוצא מהכלל, שלא זכה לכותרת – מחברי המאמר ציינו כי מולטי ויטמינים עשויים להפחית את הסיכון לפתח מחלה לבבית, בקרב מי שמשתמשים במולטי ויטמינים המכילים חומצה פולית, אבץ, סלניום, ויטמין C וויטמיני B תוצאה זו תומכת במחקרים קודמים שאף הם דווחו על פעילות מיטיבה של הויטמינים הללו.

והשורה התחתונה?

ד"ר מנסון, אחת הרופאות מחברות המאמר, ציינה כי לא ניתן להסיק מתוצאות המחקר כי מולטי-ויטמינים אינם מביאים תועלת ובודאי באנשים שתזונתם דלה. בסיכום המאמר ממליצים המחברים על עריכת מחקר רנדומאלי מבוקר כדי לענות על השאלה.

אני ממליץ לכם – היו החוקרים של עצמכם. נסו ליטול מולטי-ויטמין טבעי למספר חודשים. התוצאות ידברו בעד עצמן…

מבולבלים? לא תהיו אחרי שתקראו את הסטטיסטיקה הבאה: 100,000 אנשים מתים בארצות הברית וכ – 2000 בישראל כתוצאה מטיפול רפואי. 2000 אנשים (!) זה פי ארבע מהרוגי תאונות הדרכים.

תגידו רשלנות? רשלנות רפואית קיימת, אך היא אינה יכולה לגרום לכל כך הרבה חללים. אז מה כן? פשוט, רפואה לא מתאימה. לוקחים רפואה חירומית יעילה (רק במקרי חירום) והופכים אותה לצורת הטיפול הבלעדית גם במקרים (ברוב המקרים) שבהם היא לא רק בלתי יעילה אל גם הרסנית, פוגעת ואפילו קטלנית.

אנשים קשישים מסתובבים עם עשרה סוגים של תרופות. ארבע לכיסוי רעיל ובלתי יעיל של הסימפטומים מהם הם סובלים, שניים לטיפול בבדיקות החוזרות ונשנות, ועוד ארבע לטיפול בתופעות הלוואי של התרופות הראשונות.

ככול שהעדויות לגבי הסיכונים של טיפול תרופתי עולים, כך גוברת ההכחשה. תחילה הסתירו או הכחישו את הנתונים. כאשר החלו גורמים ממשלתיים להרים גבה, טענו כי יש צורך להשביח את המערכת למניעת טעויות. אני מניח שזה יאפשר לרפואה לקבל תקציבים נוספים ולזכות בכמה שנים נוספות של חסד.

ובינתיים נמשכת ההתעלמות מבריאות של הפונה, נמשך שיווק אגרסיבי של תרופות לאנשים שאינם חולים. הדוגמה הקלסית היא השיווק האגרסיבי לתרופות להפחתת כולסטרול. פתאום כולם צריכים תרופות להפחתת כולסטרול – סטטינים, אפילו צעירים וילדים. עשרות מיליוני איש משמשים כיום כקבוצת ניסוי לשאלה "מה קורה לאוכלוסיה גדולה לאורך זמן כתוצאה משימוש בסטטינים?

החטא הגדול מכולם הוא חוסר ההתייחסות לתזונה. כאילו תזונה נכונה היא גורם פרימיטיבי וחסר תחכום הנחות מפלאי רפואת הוודו המודרנית. חוסר המודעות לתזונה יחד עם בורות מבנית בהשכלתו של הרופא בעניינים כאלו קטלני יותר מגלישת גלים בזמן סופת הוריקן בים שורץ כרישים.

רבע מהקשישים נפטרים מתת תזונה. תת התזונה נגרמת בין היתר ואולי בעיקר כי הטיפול התרופתי "שודד" רכיבים תזונתיים. אני מזמין אתכם לקרוא את מאמרי לקחת תרופות ולהישאר בחיים ולהבין את הנושא יותר מקרוב.

אז מה לא ללכת לרופא? כמובן ללכת. יש דברים שרק רופאים יודעים לעשות. אבל ללכת כמו שהולכים למגרש כדי לרכוש מכונית משומשת. רק אם אתה צריך, לא ללכת שולל אחרי הבטחות, לבדוק ולדאוג ששילמת בדיוק על מה שקיבלת.

וכלל הכי חשוב – פחות זה יותר.

אותה זקנה מיתולוגית במסדרון בית החולים בנהריה, שאגב מוכיחה אריכות ימים ראויה לציון יחסית לתנאי אשפוזה, מייצגת את אחד המיתוסים השקריים שאותה מטפחת הרפואה. הפוליטיקאים כדרכם תופסים טרמפ על גב המיתוס ללא הבנה שבעצם את הטרמפ תופסים אחרים על גבם.

ומהו המיתוס שמסתתר מאחורי הזקנה במסדרון?

הדימוי ברור, אדם זקן וחולה שיש לכבדו ולהגן עליו ועל כבודו, מוטל למעצבה במסדרון בית החולים חשוף למבטיהם החקרניים של עוברים ושבים. מצב שדורש פיתרון והפיתרון ברור, עוד כסף למערכת הבריאות. אם יהיה יותר כסף למערכת תוכנס אותה זקנה לחדר מרווח מאוורר עם פרטיות מלאה.

האומנם? ישראל מוציאה כ- 8% מתקציבה לבריאות, כמו באירופה. גם להם יש את הזקנה במסדרון שלהם. ראיית הבעיה כפועל יוצא של מצוקה תקציבית שתיפתר עם הזרמת תוספת כסף, בלי להביא בחשבון את האופי המעגלי והבזבזני של הרפואה הממוסדת לא תעביר את הזקנה החביבה לחדר.

כפי שציינתי, המקצוע שאנו נוהגים לכנות בשם "רפואה" הוא בעצם אסכולה הגורסת התערבות אגרסיבית כדי להתמודד עם סימפטומים. אסכולה זו הינה יעילה ביותר (בדיכוי סימפטומים) ויקרה להחריד. היא גם אינה עוסקת בריפוי ולעיתים אף סותרת אותו. יותר מכך, אותה אסכולה מנצלת את שליטתה במערכת החוקים ובתקשורת כדי למחוק ולהשמיד כל הצעה לטיפולים יקרים או אגרסיביים פחות.

דוגמא: היום לכולנו ברור כי טיפול בבעיות ובכאבי שלד יטופלו ע"י הפיסיותרפיסט בצורה לרוב יעילה, לא חודרנית ובעיקר זולה. האורטופדים נלחמו מלחמת חורמה כדי שלא נוכל לעשות זאת והשתמשו בטיעונים מסמרי שיער על הצפוי לאומלל שיגיע לידיו של אדם שאינו רופא מוסמך. ארגון הרפואה האמריקאי התאנה לעוסקים בתחום ואף הכריז עליהם חרם שהוסר בפקודת בית המשפט העליון של ארה"ב בשנת 1992.

בפועל הטיפול הכירופרקטי לא רק שהוא יעיל מאוד ברוב המקרים, עלותו היא פחות מ- 10% מהטיפול האורטופדי. כל המקצועות הפרה רפואיים המוכרים זכו לקיטון צוננים מהממסד הרפואי ופילסו דרכם להכרה במאבקים כואבים. עכשיו על הכוונת הנטורופתים על העזתם לטפל באנשים "נגד החוק" (נחשו מי עזר בחקיקה) בצורה לא חודרנית, לא מזיקה ובעיקר זולה.

לא שאין צורך בטיפולים חודרניים, יקרים ומסוכנים. יש, אבל צריך להשתמש בהם רק שאין ברירה ובקמצנות. במקום זה יש לנו מערכת שמשתעבדת לשימוש במכשירים יקרים להפליא. תרופות חדשות בעלות יעילות מפוקפקת בעלויות שערורייתיות, והמון, אבל המון בדיקות.

אולי בכלל הזקנה נמצאת במסדרון, כי חדרי האשפוז מתפוצצים מקשישים שחלו מנטילת עשרה סוגים שונים של תרופות. שניים כדי לטפל במחלה ועוד שמונה כדי לטפל בתופעות הלוואי של האחרות. הפרעות עיכול, בלבול, הפרעות ראייה… אז תנו עוד כסף למערכת הבריאות הוליסטית, תנו לאנשים שיכולים ורוצים לטפל כל עוד אינם גורמים נזק. תפסיקו להערים מכשולים בירוקרטים תנו לרפואה האמיתית לצמוח.

זו לא בעיה של כסף, זו בעיה של חלוקת משאבים.

אגב, חשבתם על זה שלהיות שר הבריאות בארץ זו מעיין ארץ גזירה. משרה שאף אחד לא רוצה ומי שנקלע אליה שואף לנער אותה מעל גבו במהירות האפשרית?