נתחיל מהעובדה הפשוטה. אין למשרד הבריאות בארץ או בעולם שום אפשרות ולו גם תיאורטית לבדוק את תכולתם האמיתית של המוצרים הנכנסים לארץ או מיוצרים בה. מי שטוען אחרת לא מבין את מהות ומורכבות הבדיקות.

היחיד שיכול לעשות זאת ועליו מוטלת האחריות בכל חומרתה הוא היצרן וכפועל יוצא היבואן של המוצר. הוא חייב לשאת באחריות כמו אחריותו של נהג שעקב רשלנות, פזיזות, פיזור דעת (מחקו את המיותר) גרם לתאונה קטלנית. נכון נפטרו ונפגעו תינוקות באופן בלתי הפיך ואין דבר מרתיח יותר מזה. וצריך לתת את הדין ועם זה אין לנו ויכוח.

פרשת רמדיה הייתה תאונה. כולנו כאנשים נורמטיביים חשופים לאפשרות המחרידה שנגרום או נהפוך לקורבן של תאונה. נהגים, טייסים, רופאים, רוקחים מורי דרך או יצרני מזון תינוקות. ישנם לקחים שניתן להפיק מפרשת רמדיה, כולם פוספסו במהומת תאוות הנקם והכסת"ח. הפליאה לעשות הפרקליטות כאשר תבעה את המפקחים בנמל לדין פלילי באשמת "הפצת מחלה". משמעות הדבר שעובדי ציבור שלכאורה הפעילו שיקול דעת מוטעה (אני מדגיש לכאורה כי כך נאמר בכתב האישום) יעמדו לא מול וועדה משמעתית היכולה להעניש באמצעים אדמיניסטרטיביים, אלא מול בית משפט היכול אולי לגזור את דינם לשלוש שנות מאסר.

תקשיבו טוב, הפושעים האיומים הללו העומדים לדין עדיין עובדים באותו תפקיד, באותו מקום. יודעים למה? כי קשה למצוא אנשים טובים ומיומנים ועוד בשכר המשולם על ידי משרד הבריאות. אבסורד? זה עוד לא הכול.

הנתבעים למעשה צריכים להפעיל שיקול דעת על כל מוצר מזון הנכנס לישראל. כפי שאגב עשו ובהצלחה לפני פרשת רמדיה. איך אפשר להפעיל שיקול דעת אם אתה צפוי להיתבע לדין פלילי כאחרון הפושעים אם טעית?. אין שיקול דעת, הולכים לפי הספר? הספר למעשה לא נכתב. כל תקינת המזון בישראל ובמיוחד התקינה הקשורה למזון תינוקות היא מעשה טלאים שאינו מחזיק את עצמו ללא פרשנות. אחרת אין יבוא מזון לארץ.

במשך שלושה חודשים, הפכו הנמלים לפקק ענקי שגרם למחסור ועלה מאות מיליוני שקלים. תארו לעצמכם מה מצא יבואן של פלפל טרי כאשר התוצרת שלו שוחררה לאחר עיכוב של 26 ימים. אתם תופסים? עשרות אלפי קונטיינרים של מזון עוכבו בנמל בטמפרטורה של 45 מעלות כדי להגן על בריאות הציבור.

סערת כתבי האישום הותירה משרד שמלכתחילה היה אחד מהנחשלים במדינה כמשרד משולל כל יכולת פעולה או החלטה. אני מקווה שהפרקליטות תתעשת או ששופט נאור יגלגל אותם מכל המדרגות. אם לא, אנו נשאר בתקופת האבן של רגולציה סובייטית משתקת עולם של פחד, כסת"ח וחוסר שקיפות.

בסופו של דבר ההתנהלות שבה יש מקום מוגזם לעיסוק אינסופי במסמכים תגרום לבסוף בהזנחת "העולם האמיתי" ובהזנחת הדבר החשוב שהוא בריאות הציבור. במילים אחרות, אירעה תאונה בכביש הראשי ובמקום להתקין מעקה בטיחותי יותר, הכביש נחסם והנהגים מתבקשים לעבור לשבילים צדדיים.

לתמיד.