מבולבלים? לא תהיו אחרי שתקראו את הסטטיסטיקה הבאה: 100,000 אנשים מתים בארצות הברית וכ – 2000 בישראל כתוצאה מטיפול רפואי. 2000 אנשים (!) זה פי ארבע מהרוגי תאונות הדרכים.

תגידו רשלנות? רשלנות רפואית קיימת, אך היא אינה יכולה לגרום לכל כך הרבה חללים. אז מה כן? פשוט, רפואה לא מתאימה. לוקחים רפואה חירומית יעילה (רק במקרי חירום) והופכים אותה לצורת הטיפול הבלעדית גם במקרים (ברוב המקרים) שבהם היא לא רק בלתי יעילה אל גם הרסנית, פוגעת ואפילו קטלנית.

אנשים קשישים מסתובבים עם עשרה סוגים של תרופות. ארבע לכיסוי רעיל ובלתי יעיל של הסימפטומים מהם הם סובלים, שניים לטיפול בבדיקות החוזרות ונשנות, ועוד ארבע לטיפול בתופעות הלוואי של התרופות הראשונות.

ככול שהעדויות לגבי הסיכונים של טיפול תרופתי עולים, כך גוברת ההכחשה. תחילה הסתירו או הכחישו את הנתונים. כאשר החלו גורמים ממשלתיים להרים גבה, טענו כי יש צורך להשביח את המערכת למניעת טעויות. אני מניח שזה יאפשר לרפואה לקבל תקציבים נוספים ולזכות בכמה שנים נוספות של חסד.

ובינתיים נמשכת ההתעלמות מבריאות של הפונה, נמשך שיווק אגרסיבי של תרופות לאנשים שאינם חולים. הדוגמה הקלסית היא השיווק האגרסיבי לתרופות להפחתת כולסטרול. פתאום כולם צריכים תרופות להפחתת כולסטרול – סטטינים, אפילו צעירים וילדים. עשרות מיליוני איש משמשים כיום כקבוצת ניסוי לשאלה "מה קורה לאוכלוסיה גדולה לאורך זמן כתוצאה משימוש בסטטינים?

החטא הגדול מכולם הוא חוסר ההתייחסות לתזונה. כאילו תזונה נכונה היא גורם פרימיטיבי וחסר תחכום הנחות מפלאי רפואת הוודו המודרנית. חוסר המודעות לתזונה יחד עם בורות מבנית בהשכלתו של הרופא בעניינים כאלו קטלני יותר מגלישת גלים בזמן סופת הוריקן בים שורץ כרישים.

רבע מהקשישים נפטרים מתת תזונה. תת התזונה נגרמת בין היתר ואולי בעיקר כי הטיפול התרופתי "שודד" רכיבים תזונתיים. אני מזמין אתכם לקרוא את מאמרי לקחת תרופות ולהישאר בחיים ולהבין את הנושא יותר מקרוב.

אז מה לא ללכת לרופא? כמובן ללכת. יש דברים שרק רופאים יודעים לעשות. אבל ללכת כמו שהולכים למגרש כדי לרכוש מכונית משומשת. רק אם אתה צריך, לא ללכת שולל אחרי הבטחות, לבדוק ולדאוג ששילמת בדיוק על מה שקיבלת.

וכלל הכי חשוב – פחות זה יותר.

עורכי דין, ארורים, פציינטים תאבי בצע, מצקצק הקורא בלשונו ועובר לעמוד הבא כדי להזדעזע מהקציר היומי הנורא של הקטל בדרכים. חכה, אתה בעמוד הלא נכון. תחזור לעמוד הקודם.

התהליך שתואר בכותרת הקודמת קטלני בהרבה מתאונות דרכים. גם בדיקות יכולות להרוג.

בדיקה יכולה (אולי) לאתר פעילות או תהליך לקוי, אך לא לשלול אותו. קל יותר למשל לזהות סרטן מאשר לשלול כליל את קיומו. לכן תמיד יהיה צורך בבדיקה נוספת ועוד אחת. בסוף משהו ימצא, אף אחד אינו בריא לחלוטין.

במאמר שפורסם לאחרונה טוענים החוקרים כי בדקו שתי קבוצות של נשים האחת (120.000) שעברה ממוגרפיה מדי 6 שנים, והשנייה (110.000) שעברה ממוגרפיה מדי שנתיים. החוקרים ציפו למצוא אותו שיעור תחלואה בשתי הקבוצות, אך להפתעתם הרבה הם מצאו שיעור גבוה ב-22% של גידולים פולשניים בקבוצה שעברה ממוגרפיה מדי שנתיים.

נתון מצמרר זה יכול להצביע כי דווקא ריבוי בדיקות יכול לגרום לתהליכי טיפול פולשניים, מכאיבים ואף מסכני חיים. ישנם גידולים הנעלמים מאליהם. ישנם גידולים רדומים אשר דווקא הפולשנות של הבדיקה או הטיפול יכולים לגרום להם להפוך לממאירים ומסוכנים.

וזה לא נגמר כאן. תעשיית הבדיקות המשגשגת, יחד עם הפרנויה (המוצדקת לפעמים) של הרופאים והמוסדות הרפואיים הופכים למעשה אנשים בריאים לחולים ולצרכני תרופות וטיפולים רפואיים. תרופות ותהליכים שהופכים בתורם למחוללי מחלות, פציעות ואף מוות.

סצנה מהחיים: אבי אז גבר בן 73 בריא למדי שוכב בבית חולים והרופא הצעיר רוצה לנתח אותו עקב חשד (רק חשד) לאבן בכיס המרה. מדוע לנתח אני שואל? כי יכולה להיגרם דלקת כיס מרה קטלנית, אומר לי הרופא. מה הסיכוי? אני שואל. הוא קרוב לשני אחוזים אמר. ומה הסיכוי של גבר בגילו של אבי לא להתעורר מהניתוח? שאלתי. למעלה משני אחוז הסכמנו שנינו. אל תנתח פסקתי והרופא נשם לרווחה. הוא לא באמת רצה לנתח. הוא היה חייב. לבסוף הסתבר כי לא הייתה אבן בכיס המרה ואבי שוחרר.

הרופא הכיר את הסטטיסטיקה. בראשו היה תסריט אימה אחד. הוא משחרר את אבי מאימת הניתוח, מה שהגיוני לעשות במצב שכזה ואבי מפתח דלקת ומת. אני תובע אותו והוא בצרות צרורות. לי כבן, היו שיקולים אחרים. אני מבין את הרופא. אין לי טענה אליו. יש לי טענות למערכת. היא חולה, לוקה בתלות חריפה בגורמים כלכליים ואינה פתוחה לשינוי או ביקורת. זוהי מערכת של גילדה.

אז מה? לא להיבדק? לא לקחת תרופות? לא ליישם המלצות רופא? אין לי תשובות. לא תשובות אינסטנט. אבל לפני שאתם מקשיבים לרופא זכרו זאת: במערכת האילוצים שבה חי הרופא, ובראייתו אתכם כתובעים פוטנציאליים, הוא אינו יכול לתת לכם את ההמלצה או הטיפול שהוא באמת חושב שעליכם לקבל.

זכרו גם זאת: רפואה, תרופות ותהליכים רפואיים מהווים את גורם התמותה מספר ארבע בעולם. והכי חשוב, אם תרצו או לא תרצו, אתם השחקנים הראשיים במשחק הזה. ושחקנים ראשיים חייבים לדעת את החוקים.