לא פעם אני נדרש לשאלה זו, במיוחד כאשר המפחידן התורן, (בד"כ רופא) ישחרר איזו נפיחה מלומדת ויזהיר בפני איזו סכנה ברורה ומיידית (שאגב מעולם לא אירעה בפועל) הנובעת כתוצאה של צריכת תוספי תזונה.

את ההפחדה התורנית קיבלתי על שולחני הבוקר מאיזה עלון בשם "דורות" שם התראיין רוקח מלומד הכותרת זעקה:

"תוספי מזון בשילוב תרופות יכולים להרוג". להרוג, לא פחות. אגב המינוח הנכון, לידיעת הרוקח, הוא 'תוספי תזונה' ולא תוספי מזון. אחר כך הופיע הלהג הרגיל: אם אז וכו'…. שמעיד יותר מכל על חוסר הבנה מוחלט בנושא המדובר. כחבר בצוות שכתב את המדריך השלם ליחסי גומלין בין תרופות לתוספי תזונה, אני יודע מתי אינפורמציה נמסרת מתוך ידע אמיתי ומתי כדי להפחיד ולספק כותרת.

ועכשיו לבטיחות של תוספי תזונה.

אין ספק כי תוספת של השלמות תזונה לאורח החיים איננה אופנה חולפת אלא תופעה גורפת הכוללת כ- 50% מאוכלוסיית העולם המערבי.

ישנם מחקרים רבים המצביעים בצורה קבועה כי תוספי התזונה הם בטוחים לשימוש, אפילו בטוחים מאוד, אבל מעבר לזאת יש הוכחה משכנעת יותר ממחקרים היכולים להטעות.

אנו חיים בעולם סטטיסטי בו נתונים לגבי גורמי תחלואה ותמותה נאספים ונבדקים בקפדנות. כך למשל אנו לומדים על הסכנה הצפויה משימוש ברכב, עישון, תזונה לקויה וכו'. כך למדנו כי תרופות וטיפול תרופתי מהווים את גורם התמותה מספר 4 בעולם המודרני.

מספרם הכולל של צרכני תוספי התזונה הקבועים (מהעריסה עד לקבר) מונה עשרות ומאות מיליוני אנשים. ההיגיון מלמד כי סטטיסטית, מספר כה גבוה של אנשים המבצעים פעולה בעלת פוטנציאל סיכון שכזה יוליד בסופו של דבר נתונים עם תוצאות מדויקות על הסיכון בפועל.

למרבה ההפתעה (או שלא), מספר הפגיעות המשמעותיות המיוחסות לתוספי תזונה הוא אפסי. זהו נתון מדהים המלמד על כך שמדובר באחד התחומים הבטוחים ביותר. כדי לקבל פרספקטיבה נוספת, מעניין לקרוא את סיפורה הלא יאמן של הרופאה מצרפת שהצליחה להוריד תרופה מהמדפים על ידי מחקר עצמאי שערכה. השורה התחתונה זהה למה שצייתי בתחילה, לא חשוב כמה תנסה להסתיר סיכון, בסופו של דבר הוא יצוץ ויעלה בצורה של סטטיסטיקה חד משמעית.

ישנן הרבה שאלות ובעיות הצצות כתוצאה משימוש בתוספי תזונה, מהי יעילותם בפועל לאורך זמן? האם אין הטעיה בתיאור השפעתם? בטיחות אינה בעיה, לבטח לא בעיה מהותית.

איך בכל זאת, למרות הבטיחות המוכחת, צץ הספק? פשוט, עיתונאי שואל רופא שאלה הקשורה לבטיחות תוספי תזונה. הרופא שאינו מבין כלל את התחום קורא במדריך כי… (במינון מסוים ויטמין X יכול לגרום ל Y), זה מעולם לא קרה משום שהמינון המסוכן גבוה פי 70 מהמינון הנצרך. גם אדם שיצרוך מים בכמות העולה על פי 10 מהצריכה הנורמטיבית יהיה בצרות צרורות. וכך נוצרת לנו בעיית בטיחות דמיונית. נוצר עולם של דימויים (אופייני לצורה שבה הצבא מצליח לגזול את רוב משאבי החברה האזרחית). עולם של דימויים זה אינו זקוק להוכחה משום שהוא נשמע משכנע ומפחיד להפליא (לא רוצה להתפוצץ? וותר על זכויות האזרח שלך ותן לי את הכסף), או שהוא מתרחש בעתיד דמיוני, בדרך כלל שתי הטכניקות יעבדו בכפיפה אחת.

אפשר היה לפטור את ה"מומחים" לסכנות דמיוניות בחיוך סלחני ולשלוח אותם להכין שיעורי בית. אבל יש מי שכן מקשיב ומאיים על זכותכם לצרוך תוספי תזונה כרצונכם.

תעשיית הדימויים (זהירות סכנה) יחד עם הלחץ המופעל על גורמי רגולציה מצד גורמים אינטרסנטים (חברות התרופות וארגוני רופאים החשים כי הנטייה לצריכת תוספי תזונה פוגעת בעסקם ותדמיתם) יוצרת תהליך מדאיג בקרב הגורמים הרגולטורים.  גם ככה במשרד הבריאות לא יודעים לאכול את הענף. הפתרון הקל עבורם הוא לחוקק חוקים אשר יגבילו את מספר תוספי התזונה המיובאים או מיוצרים כחוק בישראל.

כבר עכשיו יש רשימה הולכת ומתארכת של רכיבי תזונה או מינונים שאין ביכולתכם לרכוש בישראל. אפשר גם להשתמש בדוגמה שהעליתי על ניאצין.

כאשר הרשויות בארה"ב ניסו לעשות מהלך דומה הם קיבלו גל מחאה בסדר גודל של המחאה נגד מלחמת וייטנאם.

בארץ לעומת זאת, אני לא כל כך רואה את הישראלים יוצאים לרחובות מכל סיבה שהיא, בטח לא עבור תוספי התזונה שלהם.

"הילד לא גדל היטב" מלמלה האם, "הוא לא עולה במשקל". הבטתי על היצור הבריא האנרגטי והמבעט במבט מודאג ופסקתי: שטויות, הילד בסדר גמור. לא יודע כמה שכנעתי את האם, אבל בי נותרו ספקות "ומה אם הן צודקות"?

רק ביום שה"ילד" הגיע לגובה של למעלה ממטר שמונים ידעתי שצדקתי. חסכתי לו הלעטה במזון גרוע עתיר פחמימות ומשמין.

וכך חזרה הסצנה לגבי בנותיי רק שהפעם לא הייתה לי שום בעיה למנות באזני האחיות בטיפת חלב מספר מקומות אלטרנטיביים שאליהם הן יכולות לדחוף את הקורנפלור, כמו גם לציין באוזני הורים מודאגים (האמהות הן הכי גרועות) לא להתרגש מהלהג של האחיות במוסד הזה. 

ולמה אני מגולל לפניכם את הסיפור קורע הלב הזה? קודם כל השבוע התפרסם כי סוף סוף שונו הסטנדרטים המעוותים לגבי משקל תינוקות ועקומות הגדילה עודכנו. שמחת זקנתי, מי יתקן את העוול של דורות של תינוקות שהולעטו במזון גרוע רק כי לעלות במשקל שכדי להוריד אותו יבלו את חייהם בסדרה מיגעת של דיאטות?

כמו שעולם הרפואה נשען על סידרה של הנחות מוטעות וסברות כרס המובילות אותו למסקנות בעייתיות, לעיתים הרסניות וכמו שרפואה איננה מדע כפי שהיא מתיימרת לטעון, הרי שתחום התזונה ה"רפואית" סובל מאותה מחלה.

אך בניגוד לרפואה, שם ניתן להבחין בניצנים של שינוי קונספטואלי בגישה הטיפולית וסוג מסוים של צניעות לגבי המורכבות האינסופית של הגורם המטופל (אנחנו), עולם התזונה מאופיין בגמישות מחשבתית של דת פונדמנטליסטית. שינוי אם מתרחש, מתרחש באיחור של עשרות שנים, מאוחר מדי ובדרך כלל (תמיד) מועט מדי.

כך הדבר גם לגבי תוספי תזונה. העובדה כי כ 50% מהאוכלוסייה של הכדור המערבי מצפצפת על המלצות התזונה המקובלות ומשלימה את תזונתה העלובה בתוספי תזונה, היא רק הוכחה לקיפאונה של המערכת האמורה לספק לנו הנחיות כיצד לחיות היטב.

הרופא, או הדיאטן הצמוד אליו ימליץ לכם לקחת את תוספי התזונה במינון שימנע תופעות קליניות של חסר ברור ומיידי. זהו תהליך מסוכן בעל פוטנציאל הרסני. דוגמה לסיכון בתהליך יכולה להיות שקשישים רבים הידרדרו למצב סופני של דמנציה רק כי הבדיקה של ויטמין B12  לא הייתה מדויקת. דוגמה נוספת הוא ההומוציסטאין, גורם הסיכון הגבוה ביותר למחלות לב (הרבה יותר מהכולסטרול הפתטי) שנובע בעצם מחסר של ויטמיני B. כדי להפחית או למנוע הומוציסטאין גבוה עליך לצרוך מינונים גבוהים פי כמה של ויטמיני B ממה שיומלצו ע"י הרופא או הדיאטן.

לא נזכיר את העובדה כי קשיש המסתפק בהמלצות התזונה הרשמיות והמגוחכות של משרד הבריאות נימצא בתת תזונה שתקצר את חייו בעליל.

אז את תינוקותינו הם מאביסים, את קשישנו מרעיבים ואותנו? הם פשוט עובדים עלינו בגדול. אין להם מושג על מה הם מדברים. במקרים שהם כבר הגיעו למסקנה נכונה, אנו כבר הגענו למסקנות דומות עשרות שנים לפניהם.

אין באמור כדי לשלול משירותי הציבור של משרד הבריאות את הישגם הגדול בראיית המובן מאליו לגבי תזונת תינוקות. המסקנות שאותן פרסמו ימנעו עוגמת נפש מאימהות רבות.

אני מקווה שהאנשים במשרד הבריאות יזכרו זאת כאשר יצאו למערכה הקרובה שמטרתה למנוע מכם את חופש הבחירה בצריכת תוספי תזונה. אחרי הכול, מי אתם שתחליטו? מה אתם מבינים?

לא אוהב את אלו. מעולם לא חשבתי שאמצא את עצמי בקרבם.

אלא מה? לא יכול להתאפק. מסביב כולם חוגגים את חודש המודעות לסרטן השד, צובעים את יפו בורוד, הכל כל כך יפה. גם חברת קוסמטיקה ענקית מרימה תרומה נאה לאירועים וכולם מאושרים.

רוצה לפרגן באמת. לא אשאל גם על החלק של רכיבים כאלה ואחרים בתעשיית הקוסמטיקה בהתפרצות הסרטן.

אשאל מהי המטרה של כל זאת? מה מסתתר מאחורי הפסטיבל המתלהם של "מודעות לסרטן שד"?

האם הנשים אינן חוששות מספיק מהמחלה? חוששות עד מוות. חוששות עד לחשש שמהלחץ הנובע מהחשש תתפרץ מחלה זו או מחלות אחרות.

האם במסגרת המודעות תועלה משנה סדורה של אורח חיים ותזונה המתאימים למניעת המחלה? ממש לא. במידה ומשנה כזו קיימת היא חבויה בין ערימת הקלישאות.

מה הפסטיבל הזה נועד להשיג?

אהה… מודעות לגילוי מוקדם. גילוי מוקדם כך אומרים לנו "משפר את הסיכויים להירפא". אנחנו שבולעים בשקיקה כל שטות זוועתית שמוכרים לנו סוחרי הסרטן, אוכלים את זה ומבקשים עוד. חבל שלא הארתם את בניין עזריאלי בסגול אנו אומרים, זה היה ממש מושלם.

והיכן כתבי הבריאות שלנו, צדיק אחד לרפואה שיעז להצביע על עירומו של המלך?

אין שיפור בטיפול בסרטן. הכל הוא משחקים סטטיסטים ציניים. גילוי מוקדם לא מבטיח שיפור בסיכוי הריפוי. גילוי מוקדם מבטיח סיכוי טוב שגידול זעיר שיתכן ולא היה גורם נזק יתפתח בעקבות טיפול אגרסיבי לגידול מסכן חיים.

לפני שאני בכלל ממשיך לדבר אתכם אני ממליץ על קריאת חובה: בדיקות הורגות 1 ובדיקות הורגות 2, תקראו בעיון אלו החיים שלכם.

גילוי מוקדם משפר את הריפוי? תראו תוצאות אמיתיות. אין שיפור בריפוי, יש אבחון יתר שגורם לכך שחלק גדול מהמטופלות מקבל טיפול מיותר, אך שממנו ניתן לצאת בחיים. כאשר הם מתעקשים לדבר על טווח הישרדות של 5 שנים, הרי ברור שככל שהאבחון כולל נשים צעירות יותר עם ספק גידול ברמות התפתחות נמוכות יותר (אם בכלל) כך עולה אחוז ההישרדות לחמש שנים. האם זה שיפור סיכוי הריפוי? אני בספק.

בזמן ובעיקר בכסף שאנחנו מבזבזים על כישלון מוכח ועקבי אולי היינו יכולים למצוא דרכים יעילות יותר להתגוננות ולמניעה.

אז למה נועד חודש המודעות?

חודש המודעות נועד ליצור היסטריה, להזין פחדים ולגרום לכן לרוץ לאדם עם צעצוע יקר להפליא, כה יקר עד שיוכל לזהות גידולים עוד לפני שהם עצמם יודעים שהם כאלו. אנשים שכשלו לכל אורך הדרך בטיפול בסרטן, נאלצים לבצע אינספור תעלולים סטטיסטיים כדי להצדיק את פעילותם.

אליטת הסרטן לוקחת נושא כאוב והופכת אותו, במקום סמל לכישלון הדרמטי שלהם בריפוי, למנוף להגדלת מעגל הלקוחות.

אני קורא חלק מהפשקווילים המתפרסמים בנושא, מתגרד ושואל: האם המקקים ישרדו את מתקפת תוספי התזונה? או אפילו הם, שיכולת ההישרדות שלהם הפכה לאגדה, לא ישרדו את מתקפת הוויטמינים?

"צמח זה יכול… בלה בלה… לגרום בלה בלה… מה שיוביל ל…בלה בלה…" אומרים המומחים.

נו באמת, למה רק יכול "בלה בלה"?

למה לא באמת גרם ל"בלה בלה"?

או בקיצור, היכן נמצאים בתי הקברות שבהם קבורים כל אותם אומללים ששמו נפשם בכפם ותחבו טבלייה או כמוסה של אחד מאותם חומרים מסוכנים?

בפעם האחרונה שבדקתי, קרוב ל- 50% מאוכלוסיית המערב צרכו בקביעות ויטמינים, מינרלים, השלמות תזונתיות וצמחי מרפא.

חמישים אחוזים! אם הייתי יותר אינטליגנטי הייתי מחשב את מספר מאות המיליונים העוסקים בתחום מסוכן זה: צריכה של השלמות תזונתיות.

כלומר מאות מיליוני אנשים עוסקים בקביעות בעיסוק מסוכן מאין כמותו העלול לגרום ל"בלה בלה…"

לבטח ישנה קונספירציה בין לאומית של היצרנים להסתיר את תוצאות מעשיהם הנפשעים ולהעלים את המספר העצום של הקורבנות.

הממשל האמריקאי ערך רישום מדוקדק של כל התלונות והנפגעים מתוספי תזונה בשנת 2008, מדובר במדגם מאוד מייצג וזאת מכיוון שהאמריקאים חסידים נלהבים של צריכת מוצרים אלו.   

מתוך כ-155 מליון משתמשים קבועים בתוספי תזונה לא נמצא אפילו מקרה מוות אחד בארה"ב כתוצאה מנטילת תוספי תזונה כולל: מינרלים, ויטמינים, חומצות אמינו וצמחי מרפא.

אפס מקרי מוות!

ניתן להניח כי באותה שנה יותר ממאה אלף איש נפטרו כתוצאה ישירה מטיפול רפואי בארה"ב בלבד.

100.000: 0 ניצחון מוחץ לרפואה.

אגב כל ה"מומחים" המזהירים שצמח יכול לגרום ל"בלה בלה" מגיעים מתחום הרפואה ובדרך כלל הם יהיו מומחים בעיני כתבי הבריאות שאינם מודעים להבדל בין תוספי תזונה (food supplements) לתוספי מזון (food additives), או בעיני עצמם.

החדשות הטובות: לא רק שהמקקים ישרדו את עידן הוויטמינים, גם אנחנו, homo sapience, נצליח לשרוד אותו.

החדשות הרעות, גם כתבי הבריאות ישרדו יחד עם המומחים ל"בלה בלה". אלא אם ימצא באיזה מקום בג'ונגלים של בורנאו איזה צמח שעלול לגרום להם "בלה בלה" עד לסכנה ש"בלה" מהמעיים ייכרך להם סביב הלשון, מה שיסתיים בדממה מבורכת.

נפתחה קבוצת פייסבוק לחברת סולגאר. כולכם מוזמנים להצטרף.

מדובר בהשתלשלות אירועים דרמטית ואלימה שבסופה הכבד האומלל מפסיד כמובן. תגובות הרופאים בחדר הייתה דרמטית לא פחות רובם טפחו בחרדה על פדחתם ומלמלו, וואו אני לפעמים לוקח חמש מאלו רק כי כואב לי הראש… באותו רגע התנפצה מולי תיאוריית הקונספירציה. גם עליהם עובדים.  גם האנשים שרושמים לנו את התרופות אינם מודעים תמיד למה שהתרופות מעוללות לנו ולהם.  

נאמני הציבור

אגב אתם יודעים מיהו הציבור שצורך רפואה משלימה ותוספי תזונה בנאמנות? ניחשתם. ציבור הרופאים, אחיות ובני משפחותיהם הם הצרכנים המובהקים של הרפואה המשלימה. הם כנראה יודעים משהו שאנחנו לא.

ואם ברפואה משלימה עסקינן שימו לב למהפך המוזר שעובר על רופאינו החביבים לאורך התקופה:

•  שלב ראשון (מספר פציינטים שואלים): אין כזה דבר רפואה משלימה . מעולם לא היה ולעולם לא יהיה.
• שלב שני – (כמה עשרות מביעים התעניינות): יש כזה דבר רפואה משלימה. אבל זה אוסף של שטויות במיץ של חולי רוח סהרוריים, שומר נפשו ירחק ובדרך החוצה תבקש מהרוקח מאה גרם מהטבליות הכחולות. סתם, אנטיביוטיקה שנהייה בטוחים שאתה בריא.
• שלב שלישי (פציינטים מדווחים כי השתמשו ברפואה אלטרנטיבית והבחינו בתוצאות מפתיעות): יש דבר כזה רפואה משלימה וזה לפעמים עובד אבל זה לא "מדעי" (כן ד"ר כימותרפיה זה "מדעי").
• שלב רביעי - (הפציינטים כבר דורשים במפגיע גישה טיפולית שונה): אהה… רפואה משלימה זה מצוין. תמיד הייתי נגד חלוקה סיטונאית של תרופות. אבל למה אתה מטפל אצל השרלטנים האלו. מה הם מבינים? תבוא אצלי, אני דוקטור.

נו שויין, נבוא אצלך, אבל לפחות תלמד קצת. הרפואה האלטרנטיבית דורשת גישה אלטרנטיבית, מתודולוגיה אלטרנטיבית, גמישות מחשבתית והרבה ענווה.

ומעשה בחמור עם שיניים נוצצות

עוד סיפור שקופץ לי בהקשר זה: בשנת 1992 פרסמו בהשראתנו שני רופאים במרפאת לין בחיפה (רבינא וסלזק) מחקר מרגש על תרומתו של כרומיום פיקולינט (אז רכיב חדשני) לסוכרת. זה היה המחקר הקליני הראשון שבו השתתפתי, אני זוכר כמה התרגשתי. אחד מהאורים והתומים בתחום הזה היה פרופסור ממוסד רפואי סמוך. כשניסיתי להרשים אותו עם תוצאות המחקר הוא נעץ בי מבט משועשע וציין "למה כרומיום? תיקח גם קצת אבץ ואז השיניים שלך ינצצו".

הפרופסור היה כל כך מרוצה מההברקה שלו עד שלא התאפק וחלק אותה עם כל דרי הקומה בעודי עומד שם. כמה שנים לאחר מכן פרסם אותו פרופסור ספר בנושא הטיפול בסוכרת עם המלצות חמות לטיפול בעזרת כרומיום. ואתם תגידו אז מה – רק חמור לא משנה את דעתו.

ואני אומר רק חמור רוצה שהשיניים שלו יננצו…

רק שתדעו. אני יצור מורכב, שייך למשפחת היונקים (בכל זאת ייחוס). בנוסף, ניחנתי בשלד מוצק ורוב הזמן עורי יבש ואינו מפריש ריר. תחביבי אינם כוללים התפלשות בטינופת ותוחלת חיי במקרה הרע אינה יורדת מ 50 שנה.

ולמה אני טורח להלאות אתכם בפרטים כאלו?

כי למשך שבוע תמים, חברו יחד המניפולטיביות של (בואו נקרא להם "מכחישי הוויטמינים") והבורות הזוועתית של אלו המלהגים בתקשורת (בואו נקרא להם "עיתונאים") כדי לשכנע אותנו שבניגוד לתיאוריות דרוויניסטיות מסוימות, מוצאו של האדם הוא… מהתולעת. ותולעת זו הצליחה לעשות במו ידיה ועשר אצבעותיה (לתולעת יש בכלל ידיים?), את מה שעשרות מחקרי פלסתר וסברות כרס רפואיות לא הצליחו לעשות: לשבור את ה"מיתוס" של נוגדי חמצון. ממש כך. מאז סיפורי המדע הבדיוני "חולית" אינני חושב שתולעת כלשהי זכתה להעצמה מיתולוגית שכזו.

מהו אותו "מיתוס" ששברה אותה תולעת מיתולוגית?

ה"מיתוס" נוצר כתוצאה מעשרות שנות מחקר נוגדי חמצון ותוספי תזונה אחרים. אלפי מחקרים תיאורטיים, קליניים ואחרים, שהצביעו בצורה קבועה על תרומה משמעותית שיש לצריכה של תוספי תזונה על תהליך ההזדקנות, הפחתה ודחייה של מחלות הקשורות לגיל ועוד. היו גם מחקרים אחרים שהצביעו על כך שהראיה של נוגדי חמצון כגורמי פלא וכ"סם נעורים" הינה אופטימית מוגזמת ולעיתים מוטעית. אבל בין המצדדים לבין החולקים נוצר המיתוס. ואנשים החלו לדאוג יותר לתזונתם ואורח חייהם, כולל לקיחת ויטמינים ומה שיותר חמור פחות תרופות.

ואז הופיעה התולעת והפכה את הקערה על פיה. הסתבר כי אותה תולעת כאשר ניתנים לה נוגדי חמצון תוחלת חייה העלובה (חודשיים) אינה משתנה. מ.ש.ל. החגיגות סביב הגילוי המדעי המהפכני דחו הצידה כל נושא אחר. כל מי שהיה לו מה להגיד הגיע לאולפן כדי להתראיין בנושא. כשפנו אלי נתקפתי הלם מן הכסילות. לאחר מכן ציינתי שאני בקושי מבין בתזונת בני אדם, קל וחומר בתזונת תולעים.

כמובן שפרופסור מוטי רביד שהתחיל את הקריירה שלו כמומחה למוח של שרון והפך תוך שנתיים למומחה לכל דבר ועניין, אפילו לזואולוג, הסכים בהתלהבות רבה. ובינתיים תשע מאות מחקרים המצביעים על חוסר יעילות והסיכון של תרופות להפחתת כולסטרול הניתנות ע"י רופאים להוטים לכל דבר שזז בכל גיל, אינם זוכים לחשיפה. ובינתיים, לאחר שהפכו משך חמישים שנה נשים לצרכניות כבדות של הורמונים (אופס.. הפורמולה הזו מסרטנת? לא נורא, החדשה בטוחה לחלוטין וחוזר חלילה) הגיע זמן הגברים. שוויון אז עד הסוף.

יודעים מה? אחרי שנסיים את פסטיבל התולעת, הפוסט הבא יהיה על דחיפת הורמונים לגברים..